פרופילן על טיטאן

משימת קאסיני ששוגרה אל כוכב הלכת שבתאי, היא אחת מהמשימות המורכבות שנעשו לחקר מערכת השמש. החללית קאסיני מקיפה את שבתאי משנת 2004 והיא מצלמת את כוכב הלכת היפהפה ואת ירחיו ומספקת לנו הצצה אל עולמות מרוחקים, כוכב הלכת וטבעותיו וירחיו המרהיבים ביופיים. מעבר לכך, מספקת לנו המקפת קאסיני גילויים חשובים בקשר לירחי שבתאי, כאשר שניים מהם – אנקלדוס  וטיטאן, נחשבים לבין המעניינים ביותר מבין כל הירחים אשר במערכת השמש – אנקלדוס בשל הגייזרים שעל פניו הפולטים אדי מים ללא הפסקה והירח הענק טיטאן בשל האטמוספירה שלו הסמיכה יותר מזו של כדור הארץ וכן  בזכות התרכובות הכימיות שעל פניו  בהם אגמי המתאן העצומים שנקוו על פניו הקפואות.

בתמונה - אגמי מתאן על טיטאן (צילום - נאס"א)

התגלית האחרונה עליה התבשרנו על ידי נאס"א  היא גילוי תרכובת כימית – פרופילן - המשמשת לייצור אחד מסוגי הפלסטיק שאנו מכירים כאן, בכדור הארץ. הפרופילן היא תרכובת אורגנית המורכבת מאטומים של פחמן ומימן (הידרוקרבון) ומשמשת לייצור פלסטיק (פוליפרופילן) המשמש בין היתר לייצור שקיות אריזה, כבלים ועד לפגושים של מכוניות. תרכובות אורגניות הידרוקרבוניות  המכילות פחמן ומימן שכיחות ביותר על פני טיטאן, ואחת מהן - מתאן - אף מצויה בקור המקפיא על פניו מצויה בצורה נוזלית.  אולם, זו הפעם הראשונה שתרכובת המשמשת לייצור פלסטיק נמצאה באטמוספירה של טיטאן. התרכובות ההידרוקרבנוניות נוצרות כאשר מולקולות המתאן נשברות על ידי קרני השמש ויוצרות תרכובות אחרות והן מתגלות על ידי גלאי קרינה בתחום התת-אדום, בהן פרופן, שמכילה 3 אטומי פחמן ו-8 אטומי מימן. תרכובות אלה הן בין המרכיבים של דלקים פוסילים שמהווים מקורות אנרגיה על כדור הארץ, אלא שבהיעדר חמצן על פני טיטאן, הם לא יתלקחו.

טיטאן הוא הגדול בירחים של שבתאי והשני בגודלו מבין כל הירחים במערכת השמש לאחר הירח גאנימד של צדק.  הטמפרטורה על פני טיטאן היא כ-190 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. טיטאן עטוי באטמוספירה סמיכה סמיכה יותר מהאטמוספירה על פני כדור הארץ והיא מכילה בעיקר חנקן מולקולרי (שהוא גם המרכיב העיקרי באטמוספירה של כדור הארץ) ומעט מאוד מתאן.  כמה חודשים לאחר הגעתה לשבתאי שיגרה קאסיני את הגישושית הויגנס שנחתה על פניו של טיטאן ושיגרה אלינו מידע חשוב ביותר על האטמוספירה של טיטאן ועל פני הקרקע שלו.

שבתאי כאמור הוא הגוף המרוחק ביותר שסביבו חגה מקפת. מרחקו מאיתנו כ-10 יחידות אסטרונומיות (כמיליארד וחצי קילומטר). מבין 17 הדגלים של המדינות המשתתפות במשימה, אפשר לזהות דגל אחד, בעל שני פסים כחולים  ומגן דוד. וזאת הודות לתרומתו של פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים מאוניברסיטת תל-אביב, שהיה מבין מתכנני המשימות במשימת קאסיני.