מטר המטאורים אטא אקווארידים

הלילה, ערב יום העצמאות, 6 במאי,  במידה והעננות לא תפריע, ייראה מטר  המטאורים המשמעותי הראשון של השנה – מטר האטא-אקווארידים. המטר קרוי בשם זה כיוון שנקודת המוצא של המטר סמוכה לכוכב h (אטא) בקבוצת דלי (אקוואריוס) המצוי סמוך לגבולה המזרחי של קבוצת דלי עם קבוצת לוויתן.

מקורם של חלקיקי האבק היוצרים את המטר אטא-אקווארידים בשביט האלי, השביט המפורסם ביותר.  שביט מחזורי זה קרוי על שם מגלהו – האנגלי סר אדמונד האלי. האלי היה הראשון שהסיק ששביט  מרשים שהופיע בתקופתו הוא בדיוק אותו שביט שנצפה בעבר בפרקי זמן של 76 שנים ומכאן שזה גוף המקיף את השמש בצורה מחזורית אחת ל-76 שנים. שביט האלי הופיע בפעם האחרונה בנקודה הקרובה ביותר לשמש ולכדור הארץ באפריל 1986 והפעם הבאה שיגיע שוב לקרבתנו תהיה רק בשנת 2062. 

מה הקשר בין שביטים למטאורים?

שביט הוא גוף קטן, שגודלו כמה ק"מ לכל היותר, שעשוי בעיקר קרח שבו כלואים גזים ואבק. כאשר שביט מתקרב לשמש, חום השמש מנדף את הקרח בפני השביט והאבק והגזים הכלואים בקרח משתחררים ויוצרים הילה סביב השביט, שגודלה עשוי להגיע למאות אלפי ק"מ. קרינת השמש דוחפת את חלקיקי האבק  הלאה מהשביט ואלה יוצרים את זנב השביט. אולם, חלקיקי האבק שהועפו מהשביט ממשיכים לנוע סביב השמש במסלול מחזורי הדומה למסלולו של השביט.  כאשר כדור הארץ חוצה את מסלולם אחת לשנה הם נלכדים בכבידתו ונשרפים באטמוספירה. רוב המטאורים, הנראים כגוף בהיר החוצה את השמים במהירות רבה (ומכאן שמם העממי – כוכב נופל, כאשר כמובן אין קשר בינם לבין כוכבים שהם גופים עצומים, גדולים פי מליון ויותר מכדור הארץ) ) הם למעשה לא יותר מחליקיק אבק. אולם, חלקיקי האבק שגודלם הממוצע קטן ממאית הגרם נכנסים לאטמוספירה במהירות של 66 ק"מ לשניה ונשרפים כליל בגובה עשרות ק"מ. האור שאנו רואים נגרם מהתלהטות חלקיקי האבק וכן מהתלהטות הגזים באטמוספירה בהם מתנגש חלקיקי האבק בתנועתו מטה.

היכן מצויה קבוצת דלי בשמים?

בחודש מאי, קבוצת דלי, שהיא אחת מתריסר המזלות, זורחת לאחר חצות בכיוון מזרח ועולה לרום השמים לקראת הזריחה כאשר היא נראית מעט מזרחית לזניט. זהו גם הזמן בו קצב המטר יהיה הגדול ביותר ולכן השעות הטובות ביותר לצפות במטר הן השעות הקטנות של הלילה. יש לחזור ולהדגיש שבשום מטר מטאורים אין לצפות למראה המזכיר גשם או זיקוקים אלא לקצב גדול מהרגיל של מטאורים במשך הלילה והזיקוקים היחידים שנראה הלילה הם זיקוקי יום העצמאות.  במקרה של מטר האטא-אקווארידים מדובר במטר עשיר יחסית שגם העדרו של הירח שישקע בסביבות חצות יועיל לתצפית במטר במידה ולא יהיו עננים. רוחבו של מסלול חלקיקי האבק גדול והוא הוא חל מה-19 באפריל ועד ה-28 במאי ולכן  אפשר גם לצפות בו בימים הבאים. למטר זה קצב של 65 מטאורים בשעה בשיא וקצב זה קרוי – קז"ש (קצב זניטי לשעה). אולם,  קצב זה  מבטא קצב תיאורטי המנבא מהו הקצב הנצפה לו מקור מוצא המטאורים היה בדיוק מעל הראש (בזניט), בתנאים האופטימליים ביותר (חושך מוחלט, ללא עננים או אובך וללא ירח). מכאן,  שככל שקבוצת דלי תעלה גבוה יותר, הסיכוי לראות מטאורים יגדל. 

מהיכן וכיצד אפשר לצפות?

כל מטר מטאורים הוא תופעה שנראית בכל חצי הכדור המצוי בשעת לילה וקבוצת הכוכבים שהיא מקור המטר מצויה מעל האופק, לכן אפשר לצפות במטר מכל מקום.  המגבלה היחידה לצפייה במטר מאיזור עירוני היא תאורת העיר אשר מפריעה לתצפיות אסטרונומיות בכלל ולמטרות מטאורים בפרט. לכן, רצוי מאוד להתרחק ממקומות יישוב וממקומות מוארים. ככל שמתרחקים ממקומות יישוב, יגדל מספר המטאורים אותם נראה. מומלץ לצפות במקומות בהם האופק (בעיקר הדרומי והמזרחי) נקי מהסתרות (הרים, עצים וכדומה).  בשעות הערב אפשר להביט לכוון מזרח, לכיוון זריחת הרדיאנט בקבוצת דלי. ככל שהזמן עובר נקודת הרדיאנט עולה גבוה יותר וכיוון שקבוצת דלי עצמה זורחת לאחר חצות, היא תעלה לרום השמים רק לפנות בוקר.

כמו בכל מטר מטאורים, העצה הטובה ביותר היא  לשכב על הגב, להביט לכיוון מזרח בסביבת חצות ולקראת בוקר לכיוון הזניט.  היום הירח שוקע לקראת חצות  ולכן אורו לא יפריע לצפייה במטר. למרות שבקבוצת דלי אין כוכבים בהירים מאוד היא נראית היטב גם מתוככי עיר.

האם צריך משקפת או טלסקופ?

התשובה היא – לאו מוחלט. המטאורים חוצים את השמים במהירות ולכן אי אפשר לכוון אליהם משקפת או טלסקופ, מה גם ששדה הראיה של מכשירים אלה קטן מלהכיל את כל מסלול המטאור.