הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו וקבלו עדכונים שוטפים

בתחילת השבוע, ביום ראשון ה-19 באוקטובר, יתרחש אירוע נדיר במערכת השמש שלנו. כוכב הלכת מאדים ושביט העונה לשם סיידנג – ספרינג (Siding Spring C-2013), יחלפו במרחק של 140 אלף ק"מ בלבד זה מזה. אמנם, מאדים וגרעין השביט שגודלו ק"מ ספורים לא יתנגשו, אולם מאדים יחלוף בהילה של השביט, שקוטרה כמאתיים אלף ק"מ.  האירוע לא יגרום תופעות שייראו מכדור הארץ,  אולם  כל צי החלליות ורכבי השטח המצויים סביב המאדים או על פניו, דרוך לקראת האירוע שעשוי להניב גשם מטאורים עשיר מאוד על מאדים או תופעות הדומות לזוהר הקוטב שלנו. שיא הקרבה (כפי שייראה מכדור הארץ)  בין שני הגופים יהיה בשעות אחר הצהריים שעוננו. בשעות הערב, ייראו שני הגופים סמוכים זה לזה, אם כי השביט חיוור מאוד ואפשר לראותו רק במשקפות, בטלסקופים או בצילום. מאדים נראה ככוכב אדום בהיר מעל האופק הדרום-מערבי מיד לאחר שקיעת השמש.

 

הילת השביט, שהוא למעשה גוש קרח מים שבו כלואים גזים ואבק, נוצרת כאשר שביט מצוי קרוב יחסית לשמש. אז קרח המים מתנדף, והאבק והגזים הכלואים בקרח משתחררים לחלל ויוצרים הילה סביב גרעין השביט, שהוא לעצמו קטן מאוד, כמה ק"מ בסך הכל.  גודלה של ההילה לעומת זאת, עשוי להגיע למאות אלפי ק"מ. לחץ הקרינה המגיע מהשמש וכן החלקיקים המגיעים ממנה דוחפים את האבק והגזים הלאה מהשביט וכך נוצר הזנב המפורסם. כאשר מאדים יחלוף בהילה, חלקיקי האבק הרבים המצויים בה יימשכו אל פניו ואז יישרפו באטמוספירה הדלילה שלו וייצרו גשם מטאורים, אותו מקווים לקלוט באמצעות המצלמות של 2 רכבי השטח של נאס"א  המצויים על המאדים או החללית החגות סביבו שיביטו אל האטמוספירה.

 

האינטרקציה של קרינת השמש עם הגזים בהילת השביט יוצרת תופעה נוספת – חלק מהגזים המצויים בה מתייננים. כאשר אלה יפגשו את האטמוספירה של מאדים הם עשויים ליצור תופעה הדומה לזוהר הקוטב הנראה אצלנו, כאשר חלקיקים טעונים הנורים מהשמש מנותבים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ אל הקטבים, שם נראים אורות הקוטב (אורורה), כאשר חלקיקים אלה מתנגשים בחלקיקים המצויים באטמוספירת כדור הארץ. אמנם, למאדים אין שדה מגנטי דוגמת זה של כדור הארץ, אולם החלקיקים הטעונים יפגשו את אטמוספירת מאדים בכל היקפו ולכן אורות הקוטב עשויים להיראות בכל מקום על פניו.

 

אירועים כאלה של התנגשויות של שביטים בכוכבי לכת נדירים והפעם האחרונה שבה נצפה אירוע כזה היה בעת ששביט שומייקר-לוי 9 התנגש בכוכב הלכת הענק צדק בשנת 1994, והותיר צלקות ניכרות באטמוספירה של כוכב הלכת הענק. הפעם אמנם לא מדובר בהתנגשות ישירה של השביט במאדים, אך גם מעבר של כוכב לכת בהילה של שביט נדירה וזו פעם ראשונה שדבר זה נצפה מקרוב על ידי חלליות המצויות בכוכב הלכת המעורב באירוע.

 

מטר המטאורים אוריונידים

 

לאלה מאיתנו שלא יוכלו להגיע אל מאדים ולצפות בתוצאות המפגש שלו עם השביט, ממתין מחזה תנחומים – מטר מטאורים הקרוי – אוריונידים, ששיאו ייראה ב-21 באוקטובר. מטר זה מקורו בחלקיקי האבק שהותיר אחריו שביט אחר, מפורסם יותר – שביט האלי, שחלף בפעם האחרונה בקרבת השמש ב-11 באפריל 1986.  מטר זה עשיר יחסית והיעדרו של הירח, הקרוב למולד, מהשמיים, עשוי להניב מטר מעניין. קבוצת אוריון זורחת בשעות הלילה המאוחרות בכיוון מזרח. שיא המטר צפוי לאחר חצות. קצב המטאורים (התיאורטי) בשיא המטר הוא 15 מטאורים בשעה אלה נכנסים לאטמוספירה במהירות של 66 ק"מ לשנייה ונחשבים לבין המהירים ביותר מבין המטאורים.

 

כדי לצפות במטר אין כל צורך במשקפת או טלסקופ, אלא רצוי להגיע למקום חשוך, רחק ככל האפשר ממקום יישוב, כאשר האופק, בעיקר המזרחי והדרומי, פנויים יחסית. אין כיוון מועדף – רצוי להביט מעלה ולהמתין. כמו בכל מטר יש לזכור – מטר מטאורים אינו גשם של מטאורים במובן הפשוט של המילה, אלא שבשיא המטר ייראו הרבה יותר מטאורים באשר בלילה ממוצע.

 

מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2014, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2014 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

 

ד"ר יגאל פת-אל,קוסמוס טלסקופים,יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.