מטר המטאורים הפרסאידים, 2016

האירוע החשוב ביותר שייראה בחודש אוגוסט הוא מטר המטאורים – פרסאידים, שייראה השנה בלילה שבין 12 ל- 13 בחודש, ושיאו ביום שישי, 12 באוגוסט

נתונים כלליים על המטר:

שיאו של המטר יהיה ביום שישי, בשעות אחר הצהריים והערב המוקדמות 15:00 - 20:30 שעון ישראל, כך שהשיא עצמו לא ייראה מישראל, אולם לאחר חצות של הלילות שבין חמישי לשישי ובין שישי לשבת, משני צידי שיא המטר, יש לצפות למספר גדול יחסית של מטאורים, עת תחול התגברות משעות חצות עד לעלות השחר בעיקר בלילה שבין שישי לשבת, עת צפויה התגברות של המטר בין השעות חצות עד לארבע לפנות בוקר

הירח השנה - השנה, הירח שמצוי במופע של בין 60% - 75%, ישקע לאחר חצות ולמעשה אורו יפריע לתצפית במטאורים עד לשעת השקיעה שלו. לכן, לאלה המבקשים לצפות במטר ולהגיע למקום רחוק, צריכים לקחת בחשבון שעד לשקיעת הירח, אור הירח יפריע לצפות במטאורים החיוורים, שמהווים את חלק הארי של מטר הפרסאידים

הקצב הצפוי הוא כ-150 מטאורים בשעה בשעת השיא, אם כי ייתכן שינוי בקצב וכן ייתכנו שיאים נוספים.

מקור המטר – שביט סוויפט-טאטל (P/Swift-Tuttle, P109), המקיף את השמש אחת ל-135 שנים. הפעם האחרונה שהשביט היה בפרהיליון היתה ב12 בדצמבר, שנת 1992. כיום השביט מצוי כ-35 יחידות אסטרונומיות (5.2 מיליארד ק"מ)  הרחק מכדור הארץ בתחומי קבוצת הכוכבים הידרה.  (המרחק הגדול ביותר מהשמש אליו יגיע השביט הוא במרחק  51.7 יחידות אסטרונומיות ממנה).

מהירות הכניסה של חלקיקי האבק לאטמוספירה – כ-60 ק"מ לשנייה.

תרשים נקודת המוצא של מטר הפרסאידים, שעה 23 שעון ישראל, כיוון צפון מזרח

מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?

מטאור היא מילה יוונית שמשמעותה – משהו באוויר. אנו מכירים את התופעה בשמה העממי יותר – כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונדמה שהוא נופל מהשמים.  למעשה, חלק הארי של המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ  וכאשר הם נכנסים לאטמוספירה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ בשניה. האור שאנו רואים כ"כוכב נופל" נגרם כתוצאה מהמפגש בין חלקיק האבק שנכנס לאטמוספירה במהירות אדירה לבין חלקיקי הגז המצויים באטמוספירה שמתייננים. כתוצאה מהחום הרב נשרף ומתכלה חלקיק האבק  כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע.   בדרך זו מעניקה לנו האטמוספירה מנגנון הגנה  מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, מנגנון זה יעיל עד לגודל מסוים שמעבר לו אפילו החום הרב שנוצר עם כניסת הגוף לאטמוספירה אין די בו כדי לכלות את הגוף הפולש וחלק ממנו שורד את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיע אל פני האדמה. לגופים השורדים את החום הרב של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים". אחד מהם הוא האבן השחורה המצויה בכעבה המקודשת למוסלמים.  לעתים נדירות מאוד, גודלו של הגוף כה גדול עד שהאפקט של הפגיעה עם הקרקע עשוי לגרור חורבן שלעתים מגיע לכדי שואה בקנה מידה גלובלי. הדוגמה הטובה ביותר היא המטאוריט שנפל במפרץ יוקטן לפני כ- 65 מיליון שנה והביא להשמדת הדינוזאורים. ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים מסוג זה, אחת לכמה מיליוני שנים, שגורמת להכחדה המונית של מינים על כדור הארץ. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ. ב-15 בפברואר השנה (2013) פגע אסטרואיד בגודל של כ-17 מטר  בעיר צ'ליאבינסק שברוסיה

מהו מקור המטאורים?

מקורם של המטאורים מגוון ורב – החל מאינספור חלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד לכמה ק"מ שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם  בכוכבי לכת, בירחים,  בשביטים או באסטרואידים.   חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן בכוחות הכבידה של הגופים הגדולים המצויים בה. אין גוף במערכת השמש שחמק מפגיעתם הרעה, החל בירח, שכננו הקרוב ביותר, שפניו מלאות המכתשים הם סימן ההיכר שלו ועד לאחרון האסטרואידים הקטנים, שצילומי תקריב מגלות את פניהם עטורות המכתשים.  לעתים, פגיעה של מטאוריט ענק בכוכב לכת קרוב או בירח עשויה לגרום בעת הפגיעה למספר רב של רסיסים שיזרקו מפני השטח אל החלל. אלה ישייטו בחלל ויש סיכוי שאף ילכדו בכבידת הארץ. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנוגה.

ומאין באים מטרות המטאורים?

עד כה דנו במטאורים הבודדים, שנראים מדי לילה וליה. אלה קרויים מטאורים ספורדיים וכשמם כן הם – אקראיים. אולם יש לילות בשנה שבהם מספר המטאורים הוא רב ולא רק זאת, אלא שהמטאורים באותם לילות נראים כיוצאים מאותה נקודה אחת בשמיים.  המקור העיקרי של מטרות המטאורים הם שביטים, שהם גופים שקוטרם מגיע לכמה עשרות ק"מ שעשויים תערובת של קרח ואבק, המגיעים משוליה הקרים של מערכת השמש.  כאשר שביט כזה מגיע לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפני השביט ותוך כדי כך משתחרר אבק הכלוא בקרח.  אבק זה ממשיך להקיף את השמש ורובו אף מקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של שביט האב.  פעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים. אפשר להמשיל את השביט למשאית כותנה שנעה בנתיב סגור והכותנה מועפת ממנה, עד שהנתיב עצמו מתמלא כותנה. כאשר אנו חוצים את מסלול המשאית, נפגוש את הכותנה שהועפה ממנה. 

כאשר כדור הארץ נע בחלל, הוא פוגש את מסלול השביט בנקודה מסוימת, שהיא המקור למטאורים. בגלל חוקי הפרספקטיבה, הואיל ולנקודת המפגש כיוון מסוים בחלל ייראו כל המטאורים שמגיעים מנקודת המפגש כאילו הם יוצאים מנקודה אחת, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצרים מנקודה אחת באופק. נקודה זו קרויה – רדיאנט. כל מטר מטאורים היוצא מנקודה מסוימת בשמים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצויה אותה נקודה. המטאורים של חודש אוגוסט קרויים פרסאידים  כיוון  שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס. שיאו של המטר הוא בלילה שבין 12 ל- 13 באוגוסט, אז כדור הארץ מצוי בדיוק במרכז מסלול  האבק שמקורו בשביט האב,  שביט סוויפט-טאטל.

המטאורים של מטר הפרסאידים הם מהירים, רבים ורובם נשרפים בגובה של כמה עשרות ק"מ מפני הקרקע. יש הקוראים להם דמעות סנט-לורנס.

מתי ואיך לצפות במטר?

את המטר אפשר לראות מכל מקום בארץ, אך ככל שנרחיק ממקום יישוב סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר ילכו ויגדלו. המקום הטוב ביותר הוא, כמובן, המדבר וכל מקום הרחוק ממקום יישוב.  שיאו של המטר השנה יתרחש לקראת בוקר יום שני, ולכן הזמן הטוב ביותר הוא לאחר חצות. נקודת הרדיאנט זורחת בסביבות חצות בכיוון צפון מזרח. אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה. בשיאו של המטר צפויים להראות כמה עשרות מטאורים בשעה (במקומות רבים נתקלים במושג קז"ש ולפיו צפויים למעלה ממאה מטאורים בשעה בשיא המטר. הקצב של הקז"ש תיאורטי והוא מנבא מה היה מספר המטאורים בשעה לו נקודת הרדיאנט היתה מצויה בדיוק בזניט).  כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ועל שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.

מי עושה פעילות והיכן?

בישראל יש התארגנות של גופים אסטרונומיים ציבוריים שיארגנו אירועים סביב המטר ובהם:

פארק תמנע – בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה, הדובה הגדולה, בחסות קוסמוס טלסקופים ועוד

בית ספר שדה הר הנגב – אירוע באיזור מצפה רמון בשיתוף ראשית מדע, המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב, מכון דויידזון של מכון וויצמן והאגודה הישראלית לאסטרונומיה

תצפית בכוכב הירדן – בשיתוף מרכז אילן רמון בגלבוע, המועצה המקומית והאגודה הישראלית לאסטרונומיה.

 למידע על פעילויות  ארציות:

להתארגנויות מקומיות של חברים אפשר להכנס לפורום הישראלי לאסטרונומיה (ההרשמה אינה כרוכה בתשלום)

זכרו – גם אם אינכם מזדמנים לאחד מהאירועים המאורגנים, הרי שכל מיקום חשוך, הרחק מאורות עיר עם אופק יחסית נקי יהיה טוב. החל מהרי ירושלים, מדבר יהודה, הכרמל, השפלה, הגליל רמת הגולן ועוד. אין צורך במשקפות או טלסקופים לצפייה במטר מטאורים. אלה היוצאים לצפות במטר ייטיבו לקרוא את השורות הבאות

התצפית במטרות מטאורים

  מהו מקורו של מטר מטאורים?

מקורו של מטר המטאורים באבק שנותר במסלולם של שביטים או אסטרואידים הנעים סביב השמש. כל שנה כאשר כדור הארץ חוצה את מסלולם של  חלקיקי האבק, נלכדים חלקיקי האבק בכבידת כדור-הארץ.  כאשר החלקיקים נכנסים לאטמוספירה, הגזים המצווים בה מתלהטים ומכאן תופעת המטאור (הקרוי בשפת העם – כוכב נופל) שאנו רואים. המטאורים נכנסים לאטמוספירה במהירות גדולה שנעה בין 30 ל-70 ק"מ לשנייה ורובם המכריע נשרפים כליל בגובה של עשרות ק"מ מעל פני האדמה.

מדוע קרויים הממטרים על שם קבוצות הכוכבים?

מטר המטאורים חל כאשר כדור הארץ חוצה אזור עשיר באבק שהותירו שביט או אסטרואיד במעברם סביב השמש (במקרה שלנו במטר הפרסאידים – שביט סוויפט-טאטל). כתוצאה מהפרספקטיבה, מקום המפגש של כדור הארץ עם נחיל האבק נראה בכיוונה של נקודה  בחלל (כשם שפסי הרכבת וכבלי החשמל "נפגשים" באינסוף), המטאורים נראים כיוצאים מאותה נקודה. זו נקודת המוצא של המטאורים (רדיאנט)  שקרויה על שם קבוצת הכוכבים בתחומה היא מצויה, כאשר המטאורים נראים יוצאים ממנה. אין זה הכרח שמסלולי המטאורים מתחילים בהכרח בנקודת הרדיאנט אך אם אנו נחבר את מסלולי המטאורים, גם אלה שנראים יוצאים ממרכז השמים, וממשיכים אותם אחורה, מגיעים לנקודת הרדיאנט.

כמה מטאורים באמת רואים בעת השיא?

בדרך כלל מצוין הקצב בשעת השיא של המטר. במקרה שלפנינו הקצב הוא כ-100 מטאורים בשעה. זהו הקז"ש (קצב זניטי לשעה)  שמבטא קצב תיאורטי, המנבא מה היה הקצב של המטאורים לו מקור המוצא של המטאורים היה בנקודה הגבוהה ביותר מעל הראש (בזניט), בתנאים האופטימליים ביותר (לא ירח, חושך מוחלט וללא עננים או אובך). כך, ככל שנקודת הרדיאנט קרובה לאופק או כאשר תנאי הצפייה גרועים מבחינת אובך והירח, מספר המטאורים שייראו יקטן.  יש לזכור שאי אפשר לראות בו זמנית את כל כיפת השמים. (לפי חוקי מרפי המטאורים המרהיבים ביותר הם דווקא  אלה המופיעים בדיוק בכיוון המנוגד לכיוון אליו אתה צופה בו באותו הרגע).

האם הקצב הצפוי של מספר המטאורים הוא מדויק?

הקצב של הקז"ש סטטיסטי והוא נסמך בתצפיות שנעשות במשך השנים ברחבי העולם. גם האגודה הישראלית לאסטרונומיה חברה באיגוד העולמי ותורמת לתצפיות אלה המרוכזות בחטיבת המטאורים הפעילה באגודה. כמובן שלעתים יש חריגות מהקצב הצפוי; ייתכן והמטר חלש מכפי שצפוי או, לחילופין, קיימות התפרצויות (לדוגמה – בשנת 1982 נצפה קצב של 90 מטאורים בשעה במטר הלירידים וכן התפרצויות במטר הפרס אידים שהניבו עד כמה מאות מטאורים בשעה, בשנים הסמוכות למעבר השביט קרוב לשמש). צריך לזכור שמדובר בחלקיקי אבק קטנים שהועפו משביט במהלך תנועתו סביב השמש וכי כל שינוי בפעילות השמש והשביט גורם לשינוי בקצב האבק המשתחרר ממנו. במקרים קיצוניים, כמו במטר הלאונידים המפורסם החל מדי 33 שנים, הקצב עולה עד לכמה אלפי או עשרות אלפי מטאורים בשעה (במקרה של מטר הלאונידים העלייה בקצב הקז"ש זהה למחזוריות של משך ההקפה של שביט המקור את השמש). ככל שצופים במטרות מטאורים שנים רבות יותר וככל שהידוע  לגבי השינוי בקצב המטאורים במשך השנים גדל, אפשר למפות את שכיחות האבק במסלול השביט וסכך לקבל השערה מדויקת יותר לגבי שעת השיא, הקצב הצפוי ואפילו לחזות באם במטר מסוים עשויה להיות התפרצות.

מהיכן לצפות?

מטר מטאורים הוא תופעה שנראית בכל חצי הכדור המצוי בשעת לילה, שבה נראית קבוצת הכוכבים בה מצוי הרדיאנט של המטר. לכן אפשר לצפות במטר מכל מקום.  המגבלה היחידה המשמעותית היא תאורת הרקע ובראש ובראשונה תאורת העיר אשר מפריעה לתצפיות אסטרונומיות בכלל ולתצפית במטרות מטאורים בפרט. לכן כדאי להתרחק ממקומות יישוב  מוארים. ככל שנתרחק ממקום מואר, כך יגדל מספר המטאורים שייראו. כמו כן מומלץ לצפות ממקום שבו האופק אינו מוסתר.

האם נראה משהו מתוך העיר?

גם מתוך עיר מוארת אפשר לראות מטאורים אך כמובן מספרם יהיה קטן  משמעותית ממספרם  מחוץ לעיר.

מתי הכי טוב לצפות?

בכל מטר, יש להתעדכן מהי השעה המומלצת שבה צפוי השיא. האופטימום הוא כאשר נקודת הרדיאנט מצויה מעל האופק בלילה בשעת השיא. לעתים, שעת השיא חלה ביום. במקרים אלה בהם מצוינת שעת השיא, הזמן הטוב ביותר יהיה כמובן סביב השעה החזויה. במקרים בהם לא מצוינת שעת השיא, רצוי לצפות כל הלילה, אך בדרך כלל הקצב גדל לאחר חצות, אז אנו פונים לכוון התנועה של כדור הארץ.

לאיזה כיוון לצפות?

בשעות הערב אפשר להביט לכוון לכיוון זריחת הרדיאנט. ככל שהזמן עובר נקודת הרדיאנט עולה גבוה יותר בשמים. ההמלצה הטובה ביותר היא לשכב פרקדן על הגב ולהביט לכיוון רום השמים (ולנסות להישאר ערים...).

האם צריך משקפת או טלסקופ לצפייה במטר?

כלל וכלל  לא. המטאורים חוצים את כיפת השמים במהירות רבה ולכן בלתי אפשרי לכוון אליהם משקפת או טלסקופ, כיוון ששדה הראיה של מכשירים אלה קטן ממילא מלהכיל את כל מסלול המטאור ואפילו לא את חלקו הקטן.

אולם, אם כבר יוצאים למקום חשוך, זו בהחלט סיבה להצטייד במשקפת או בטלסקופ כדי לנצל את החשיכה ולצפות בגרמי שמים אחרים, שבדרך כלל קשה לראותם ממקום מואר.

האם מטר מטאורים מסוכן?

שלילי. ככל שזה ישמע מפתיע, רובם המכריע של המטאורים הוא חלקיקי אבק שאינם שוקלים יותר מגרם אחד. בשל מהירות כניסתם המרשימה לאטמוספירה של עשרות ק"מ לשנייה בממוצע אנו רואים אותם היטב, אולם הם נשרפים ומתכלים בגובה עשרות ק"מ מפני הקרקע.

מהם כדורי אש ובולידים?

כדורי אש הוא הכינוי למטאורים בהירים במיוחד שנראים כמו כדורי אש או זיקוק בהיר. הם זוהרים ובדרך כלל משאירים שובל ארוך באטמוספירה שבמקרים רבים נראה אפילו שניות רבות לאחר גוויעת המטאור. לעתים כדור האש מתפרקים בשמים. כדורי האש מלווים בדרך כלל בקריאות התפעלות רמות של הצופים בהם. כדורי אש הם הדבר הקרוב ביותר למראהו לזיקוק. אחו כמובן מטאורים ששוקלים גרמים אחדים ויותר, אך אף הם אינם מגיעים לפני הקרקע. בשם בוליד מקובל לקרוא לכדור האש המאוד בהירים, שלעתים אף משמיעים קול, אם כי אין הגדרה ברורה להבדל בין כדור אש בהיר מאוד לבוליד.

מה ההבדל בין מטאוריט למטאור?

מטאור הוא שם התופעה הנצפית כאשר חלקיק האבק נכנס לאטמוספירה, מתלהט ונשרף. אם החלקיק גדול דיו כדי לשרוד את המעבר האלים באטמוספירה והוא מגיע לפני הקרקע, הוא קרוי מטאוריט. כאמור, הגודל האופייני של חלקיקים במטרות מטאורים קטן והם נשרפים כליל בגובה עשרות ק"מ.

ומה יקרה אם במטר הנוכחי ראינו כלום?

ראשית, יש כמה מטרות מטאורים בשנה וחלקם עשירים במידה זו או אחרת, כך שתמיד יש הזדמנות נוספת. בכל מקרה, בכל לילה מלילות השנה יש מספר רב של מטאורים אקראיים (ספורדיים) שאינם קשורים לשום מטר. הדרך לזהותם היא על ידי הכיוון בו הם נעים (יש לזכור – לכל המטאורים השייכים למטר מטאורים כלשהו נקודת מוצא משותפת), כך שהסיכוי שמישהו יביט למעלה במשך לילה שלם או אפילו כמה שעות ולא יראה מטאורים כלל  הוא קלוש. אך אם כלו כל הקיצין ונותרתם ערים עד הבוקר, שווה להביט לכיוון מזרח ולצפות בכוכב הלכת צדק או להמתין לזריחה שתמיד מרגשת.

צילום מטאורים:

בעיקרון צילום מטאורים בכל לילה מלילות השנה קל יחסית ובכלל זה מטר מטאורים.  יש להציב מצלמה רגילה על כן יציב. רצוי שהמצלמה תהיה בעלת עדשה עם שדה ראיה גדול ככל האפשר (לכל היותר 50 או 75 מ"מ) ולכוונה לכיוון מסוים (רצוי מאוד לכוון הרדיאנט), לכוון את רגישות המצלמה לרגישות המרבית, ולהשאיר את הצמצם פתוח לפרק זמן ארוך יחסית – כמה עשרות דקות. כך יש סיכוי שבפרק הזמן הזה יחצו כמה מטאורים את שדה הראיה. ככל שמשך החשיפה יגדל, הסיכוי לקבל יותר מטאורים גדל. כמובן שיש לבחור מקום חשוך אחרת תאורת הרקע "תשרוף" את התמונה. הערה  חשובה - כאשר נראה את התמונה שצילמנו או נבחין בהמון המזכירים קשתות, אלו לא מטאורים אלא הכוכבים שבשל תנועתם המדומה על פני  כיפת השמים במשך זמן הצילום הממושך הם נראים כפסים קטנים ולא כנקודות אור. אם היו מטאורים בעת הצילום, הם יראו כפסים החותכים את מסלולי הכוכבים. גודל הפסים יגדל ככל שמשך זמן החשיפה יגדל.

מתי ואיך לצפות במטר?

את המטר אפשר לראות מכל מקום בארץ, אך ככל שנרחיק ממקום יישוב סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר ילכו ויגדלו. המקום הטוב ביותר הוא, כמובן, המדבר וכל מקום הרחוק ממקום יישוב.  שיאו של המטר השנה יתרחש לקראת בוקר יום שני, ולכן הזמן הטוב ביותר הוא לאחר חצות. נקודת הרדיאנט זורחת בסביבות חצות בכיוון צפון מזרח. אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה. בשיאו של המטר צפויים להראות כמה עשרות מטאורים בשעה (במקומות רבים נתקלים במושג קז"ש ולפיו צפויים למעלה ממאה מטאורים בשעה בשיא המטר. הקצב של הקז"ש תיאורטי והוא מנבא מה היה מספר המטאורים בשעה לו נקודת הרדיאנט היתה מצויה בדיוק בזניט).  כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ועל שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.

מה בקשר להשפעת מזג האוויר? 

כמובן שאובך, עננות, אדים וכדומה מפריעים לצפייה במטר המטאורים ואלה, לצערנו, לא בשליטתנו. במקרה של אובך קיצוני או עננות המכסה חלק ניכר של השמים כדאי לוותר ולהמתין לפעם הבאה. 

ומה בקשר לבקשת משאלות כשרואים מטאור?

אני אישית לא מאמין בהתגשמות משאלות כאשר רואים מטאור, אולם תמיד אפשר לבקש. לנסות אף פעם לא מזיק ובמדינתנו הקטנה רווית הצרות, חוששני שגם המטר העשיר ביותר לא יספיק למילוי של כל המשאלות.

ד"ר יגאל פת-אל וצוות קוסמוס טלסקופים מאחלים לכם שמים צלולים ותצפית פוריה

מי עושה פעילות והיכן?

בישראל יש התארגנות של גופים אסטרונומיים ציבוריים שיארגנו אירועים סביב המטר ובהם:

פארק תמנע – בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה, הדובה הגדולה

מתחם מצפה רמון – באיזור רובע הבשמים, בחסות סוכנות החלל הישראלית והאגודה הישראלית לאסטרונומיה

באיזור הנגב, מצדה, ערד - כמפורט בקישור להלן