המרכז הארצי לאסטרונומיה, ציוד תצפיתי וצפרות - טלסקופים, משקפות, מיקרוסקופים, פלנטריומים וציוד צילום - משנת 1985 הרא"ה 41, רמת גן א - ו בין 9:30 - 14:00 וימים א, ב, ד, ה, בין 16:00 - 19:00
|
קוסמוס טלסקופים - פתאל טרידינג |
קוסמוס טלסקופים מספקת את המבחר הגדול בישראל של טלסקופים לאסטרונומיה, נוף וצפרות בין אם זה טלסקופ למתחיל, לחובב המתקדם, למצפה הכוכבים או לתעשייה כדי לבחור את הטלסקופ המתאים לך, אנו ממליצים לקרוא את המדריך המלא שנכתב ע"י ד"ר יגאל פת-אל ואלי פת-אל הצוות המקצועי שלנו ישמח לענות על כל שאלה בנושא כדי שחווית הקניה תהיה מושלמת |
טלסקופים מבחר גדול של טלסקופים לכל מטרה. יש לבחור את הטלסקופ המתאים לכם מתוך אחת הקטגוריות הבאות |
|
|
|
|
|
|
|
|
סרטון הדרכה לשימוש בטלסקופ שובר אור בסיסי
מבוא לטלסקופים
|
המוקד
|
המוקד הוא המרחק שבו מרוחק המוקד
מהאלמנט האופטי הראשי. המוקד נמדד בדרך כלל במילימטרים ומסומן באות f. מבחינה אופטית, הדמות המדומה
של העצם בו צופים נוצרת במישור המוקד.
אנו צופים למעשה בדמות המדומה מבעד לעינית, המצויה מעבר למישור
המוקד או מצלמים את הדמות המדומה במצלמה. להתכנסות כל קרני האור במוקד
אחד חשיבות קריטית לאיכות התמונה. להלן כמה סיבות המונעות התכנסות האור
במוקד אחד:
שבירת האור בעדשה – העדשות פועלות על קרני האור
העוברות בהן כמו עדשה והאור למעשה נשבר לכמה מוקדים בהתאם לאורכי הגל.
התוצאה – האור לא מתכנס במוקד אחד אלא בכמה מוקדים שכל אחד מרוחק מעדשה
מרחק שונה. ככל שאורך המוקד של הטלסקופ קצר יותר ביחס לקוטר העדשה, הפיזור
יהיה גדול יותר. הפיתרון, הוספת עדשות שמתקנות את השפעת פיזור האור בכך
שהן מפזרות מעט את האור ובכך מצמצמות את השפעת הפיזור. טלסקופים בהן יש
עדשה מתקנת קרויים – טלסקופים א-כרומטיים (א – ללא, כרומו – צבע). הפחתה
נוספת של השפעת שבירת האור נעשית על ידי שימוש בעדשות הבנויות מזכוכיות
אקזוטיות (ED) או הוספת שתי או שלוש
עדשות נוספות (אפוכרומט). לשבירת האור לכמה מוקדים יש השפעה נוספת על הצבע
האמיתי הנגלה של האובייקטים. ככל שהפיזור גדול יותר, קשה למקד יותר מקרני
אור השייכות לצבע אחד למוקד משותף. לאורך המוקד השפעה גם על ההגדלה
של הטלסקופ וכן על שדה הראיה שלו, כפי שנראה בהמשך. |
יחס
המוקד
|
יחס
מוקד קטן מיועד לתצפיות בשדה רחב או לצילום אסטרונומי כיוון שיחס המוקד
הקטן מקטין את משך החשיפה הדרוש. יחס מוקד קצר לעומת זאת יסבול מעוות כרומטי
(בטלסקופ עדשות) או מרגישות לקולימציה (טלסקופ מראות). הם ישמשו היטב בתצפיות
לגרמי שמים עמוקים ממקומות חשוכים. |
שדה
הראייה
|
שדה הראייה הוא הקטע הזוויתי של
השמים הנראה באמצעות הטלסקופ, או בעינית או שדה הצילום המתקבל. עבור שני
סוגי טלסקופים נתונים, בשימוש באותם אמצעי קלט (עינית או מצלמה) שדה הראיה
תלוי באורך המוקד של הטלסקופ ובעינית. שדה הראיה האמיתי של הטלסקופ
נקבע על ידי חלוקת שדה הראיה הנראה של העינית בהגדלה המתקבלת באותה עינית.
לדוגמה- עינית באורך מוקד 50 מ"מ
ושדה ראיה נראה של 60 מעלות |
ההגדלה
|
ההגדלה של טלסקופ נקבעת משתני
פרמטרים: אורך המוקד של העינית |
כושר
ההפרדה
|
כושר הפרדה
של טלסקופ הוא זווית הראיה הקטנה ביותר שהטלסקופ יכול להפריד. מלים אחרות,
מהי זווית הראיה הקטנה ביותר בין שני עצמים, שהטלסקופ יראה אותן כשני עצמים
נפרדים. אם אנו מניחים ששני העצמים הם באותה בהירות ושניהם באותם מאפיינים
גיאומטריים (נניח שני כוכבים זהים), זווית הראיה תלויה בשני פרמטרים: קוטר האלמנט האופטי הראשי אורך הגל הנפלט מהגוף |
|
האיכות המכנית של החצובה
לא פחות חשובה מאיכותו האופטית של הטלסקופ. טלסקופ מעולה המוצב על חצובה
רעועה ירקוד וירעד לכל משב רוח קל וכל נגיעה תרעיד אותו. אין כל הנאה בתצפית
בטלסקופ, טוב ככל שיהיה, אם החצובה שלו רעועה. לכן, יש לוודא שהחצובה המגיעה
עם הטלסקופ היא יציבה, מסיבית ומיועדת לשאת טלסקופים מסדר הגודל שאם מבקשים
לרכוש. הנושא קריטי כאשר מדובר בטלסקופים גדולים, קרי – במפתחים של "4.5
ויותר. החצובה צריכה להיות יציבה
ונוחה לתפעול. מרבית הטלסקופים הבסיסיים בקוטר של 60 מ"מ עד 90 מ"מ
מגיעים עם כנים פשוטים, שבדרך כלל מתאימים לתצפיות בסיסיות. רצוי לזכור
שכנים מסיביים מאוד, למרות יעילותם, מייקרים את הטלסקופ ובמרבית המקרים
לא כדאי להשקיע בכן מסיבי וכבד הכולל משקולות אם רוכשים טלסקופ פשוט המיועד
לילדים שכל מטרתו תצפית בירח ובכוכבי הלכת ובעיקר בתצפיות נוף, אלא אם
מדובר בצילום. כמובן שיש
להקפיד שהכן לא יהיה רעוע כיוון שאז תיגזל כל חווית התצפית. יש שני סוגים של חצובות
:
משוונית החצובה
האלט-אזימוטלית, שמשמשת הן את הטלסקופים שוברי האור הפשוטים ביותר
והן את הטלסקופים המקדמים ביותר, מושתתת על מערכת צירים שמקבילה ומאונכת
לאופק. ממש כמו בחצובה של מצלמה.
חצובות אלה מתאימות לטלסקופים קטנים וכן לתצפיות נוף. בטלסקופים
מתקדמים מצויה מערכת ממוחשבת, עם שני מנועים, שמזיזה את הטלסקופ באופן
רציף, כך שתנועתו תפצה על תנועת כדור הארץ ותעקוב אחר גרמי השמים. תכונה
שהיא קריטית הן כאשר כמה אנשים מבקשים לצפות בגרם שמים, או בעת תצפית בהגדלה
גבוהה או בעת צילום. יש להקפיד שלחצובה תהיה
יכולת של תזוזה עדינה בלפחות ציר אחד. חצובות כאלה, אם הן מסיביות
ויציבות, עשויות להתאים גם לטלסקופים גדולים. יש כמה סוגים: AZ2 – בדרך כלל מתאימה
לטלסקופים של 60 או 70 מ"מ AZ3 – מתאימה לטלסקופים
עד 120 או 130 מ"מ AZ4 – מתאימה לטלסקופים
עד 150 מ"מ ראשית, אין קשר בין שמן
של חצובות אלה – חצובה גרמנית – למקום ייצורן!!! הם יכולות להיות מיוצרות
בכל מקום על גבי כדור הארץ ועדיין הן תקראנה כך. אלה הן חצובות שאחד מהצירים
שלהן מקביל לציר סיבוב כדור הארץ. על ידי סיבוב ציר אחד, באופן ידני, או
התקנת מנוע, אפשר לעקוב אחר גדם השמים המבוקש. החצובות המשווניות המגיעות
עם טלסקופים קטנים קרויות חצובות משווניות וסימן ההיכר שלהן היא המשקולת
המאזנת את הטלסקופ. כאשר רוכשים חצובה משוונית חשוב מאוד לבדוק שהיא מתאימה
לטלסקופ אותו אתם רוכשים וכי איכותה המכנית כזו שאין חופש בצירים. בדרך
כלל יש כמה רמות של חצובות משווניות נפוצות: EQ2 – מיועדות בדרך
כלל לטלסקופים עד קוטר 90 מ"מ. בדרך כלל מיותר לרכוש חצובות כאלה
עבור טלסקופים קטנים כיוון שהשימוש המתחייב במשקולות מקשה על השימוש בחצובה. EQ3 – מיועדות לטלסקופים
עד קוטר "6. יש חברות המשתמשות בחצובות אלה גם עבור טלסקופים גדולים
מ- "6 אך הן עשויות להיות בלתי יציבות. בדרך כלל אפשר לחבר להן מנוע
עקיבה אחד גרמי שמים אך הן בדר כלל לא מתאימות לצילומים ממושכים של גרמי
שמים. EQ5- חצובות מסיביות (המקבילות
לה הן חצובת Messier
של
Bresser וחצובת LXD75 של Meade ) – אלה חצובות מסיביות
המותאמות לנשיאת טלסקופים עד קוטר "10. ישנן חצובות שהן שיפור של
חצובת EQ5 שהן מטיפוס HEQ5 לדוגמה – חצובת Sirius של חברת Orion. EQ6 – חצובות מסיביות
במיוחד, נועדו אף הן לנשיאת טלסקופים עד קוטר "12. לדוגמה – חצובת
Atlas של חברת Orion ו- EQ6 של SkyWatcher. כמובן שאפשר (ואפילו רצוי)
להשתמש בחצובה הגדולה ביותר האפשרית במיוחד כאשר מדובר בצילום ממושך של
גרמי שמים. אין כל מניעה לשימוש בחצובת EQ6
גם עם שובר אור קטן כאשר אנו מצלמים.
בזמן צילום יציבות החצובה, איכותה המכנית ודיוק גלגלי השיניים של מערכת
ההנעה (אם יש כזאת), היא ההבדל בין צילום מוצלח לניסיון צילום כושל! יש לבדוק שהטלסקופ שברשותכם יושב על החצובה
באופן כשה, שלאחר איפוס המשקולת ואיזונו, הטלסקופ לא יזוז גם אם צירי החצובה
פתוחים ולא נעולים. הטלסקופ עצמו חשוב
חצובות משווניות הן חצובות
מסיביות. המבנה המיוחד שלהן מחייב שימוש במשקולות כדי לאזן את הטלסקופ.
החצובות עם המשקולות שוקלות לא מעט ולכן יש לחשוב פעמיים לפני שרוכשים
טלסקופ קטן (עד 100 מ"מ) עם חצובה משוונית, כיוון שהחצובה משלשת ומרבעת
את משקל הטלסקופ!! |
סוגי
עיניות
|
האביזר החשוב ביותר והראשון
שבו אנו נתקלים בבואנו להוסיף או לשדרג את הטלסקופ הוא העינית. העינית
קובעת את ההגדלה ואת שדה הראייה עבור טלסקופ נתון. ככל שאורך המוקד של
העינית קטן יותר, ההגדלה שלה תהיה גדולה יותר וככל ששדה הראיה שלה גדול
יותר, אז שדה הראייה הנראה יהיה גדול יותר. בדרך כלל, טלסקופים מסופקים
עם עינית אחת או שתיים לכל היותר. בדרך כלל החובבים מבקשים להרחיב את מלאי
העיניות שברשותם כדי לקבל טווח רחב יותר של הגדלות ואו שדות ראייה. ישנן
כמה סוגי עיניות בשוק והן נבדלות (למעט אורך המוקד שלהן, הקובע את ההגדלה)
בעיקר בשדה הראייה שהן מספקות. העיניות בעלות שדה הראיה הקטן ביותר הן
בעלות שדה ראייה של 45 מעלות (שדה הראייה הנראה מתקבל מחילוק שדה הראייה
של העינית בהגדלה שהיא מספקת). עיניות סופר פלוסל מעניקות שדה ראייה של
52 מעלות, עיניות שדה רחב בדרך כלל 70 מעלות ושדה אולטרה-רחב, שדה של 82
מעלות או 100 מעלות. כמובן שככל שדה הראייה גדול יותר, מחיר העינית יהיה
גבוה יותר. תפקיד העיניות וחשיבותן
דומה לתפקיד הרמקולים במערכת שמע. מערכת השמע הטובה ביותר שתצויד ברמקול
עלוב, תשמע גרוע. הוא הדין בעיניות. העיניות קובעות גם את ההגדלה של הטלסקופ
ואת שדה הראייה שלו. ההגדלה של טלסקופ נקבעת על
ידי חלוקה של אורך המוקד של הטלסקופ (שהוא נתון קבוע) באורך המוקד של העינית.
כך, לדוגמה, טלסקופ בקוטר 60 מ"מ שאורך
המוקד שלו 700 מ"מ, יתן הגדלה של x35
בשימוש עם עינית שאורך המוקד שלה 20 מ"מ (אורך המוקד של העינית
תמיד מצוין עליה). אם נשתמש בעינית של 5 מ"מ, נקבל הגדלה
של x140. למעשה, חישוב ההגדלה אינו קשור כלל לקוטר
הטלסקופ! חישוב זה נכון
לכל טלסקופ שאורך המוקד שלו 700 מ"מ.
מכאן גם נובע חוסר הרלוונטיות בשאלה החוזרת ונשנית – איזו הגדלה
יש לטלסקופ? מלבד העובדה כי ההגדלה האפטיבית ממילא מוגבלת,
הרי באופן תיאורטי (ולצערנו גם באופן מעשי מאוד) שילוב של טלסקופ קטן בקוטר 60 מ"מ עם אורך מוקד 700 מ"מ ועינית באיכות
ירודה באורך מוקד 1 מ"מ יביא להגדלה של x700!!! לכאורה – הגדלה יפה, אך איכות הדמות החשוכה
והמטושטשת שתתקבל, אם בכלל, זהו סיפור אחר. קוטר
העיניות ואיכותן
העיניות בקוטר "2 הן, בדרך כלל, איכותיות יותר ובעלות שדה גדול יותר מהעיניות בקוטר 31 מ"מ, אם כי כל יצרניות הטלסקופים המכובדות מייצרות עיניות איכותיות בקוטר הקטן שהוא הקוטר הסטנדרטי. כאמור, גם שדה הראייה שמעניקה העינית הוא קריטריון חשוב. בדרך כלל (אך לא תמיד) ככל שמספר העדשות מהן בנויה העינית גדול יותר, שדה הראייה שלה יהיה גדול יותר. כך, בשימוש בשתי עיניות שונות בעלות אותו אורך מוקד ושדה ראייה שונה, ההבדל בין המראה הוא כבין שמים וארץ. מרבית הטלסקופים הקטנים מסופקים עם סט של עיניות וחלקם גם עם מכפילים. דווקא הטלסקופים הגדולים מסופקים עם עינית אחת (בדרך כלל עינית של 31 מ"מ קוטר, בעלת אורך מוקד של 26 מ"מ). כך, באופן פרדוקסלי לכאורה, הטלסקופים הגדולים והאיכותיים, מגיעים עם הגדלות קטנות, שעל פי רוב אינן גדולות מפי x100 . |
סוג
הטלסקופ
|
טלסקופים
הם מכשירים שתפקידם לרכז אור ולהביאו אל עינו של הצופה או אל עדשת המצלמה.
קיימים שלושה סוגים עיקריים של טלסקופים: |
טלסקופים
שוברי אור
טלקופים
א-כרומטיים
|
הטלסקופים שוברי האור
מבוססים על עיקרון שבירת האור העובר מבעד לעדשה ראשית (עדשת העצם) המצויה
בקדמת הטלסקופ. מרבית הטלסקופים למתחילים בקטרים של 50
מ"מ ו- 60 מ"מ הם שוברי אור.
אולם, בקטרים גדולים יותר הם מתייקרים באופן משמעותי. סוג זה של טלסקופים נחשב לאיכותי ביותר
מבחינת חדות התמונה שמתקבלת אך עלות הייצור שלהם גבוהה ולכן יחסית לסוגים
האחרים הם יקרים. מלבד המחיר,
חסרונם הוא בצבע שמתקבל בשולי הגופים בהם צופים, כתוצאה משבירת האור בעדשה.
עיוות זה קרוי – סטייה כרומטית. הדרך לתקן את הסטייה הכרומטית היא לייצר
את העדשה הראשית משתי עדשות, כשהעדשה השנייה מתקנת את שבירת האור. סוג
זה של טלסקופים קרוי – טלסקופים א-כרומטיים, אולם מערכת זו אינה מתקנת
לחלוטין את הסטייה הכרומטית. טלסקופים
אפו-כרומטיים
|
טלסקופים
מחזירי אור
|
סוג זה של טלסקופים הומצא
לראשונה בידי אייזיק ניוטון וקרוי על שמו – טלסקופ ניוטוני. העיקרון מבוסס
על החזרת האור ממראה ראשית קעורה, במקום שבירה בעדשות.
המראה ממוקמת בצד האחורי של הטלסקופ והאור מוחזר אל קדמת הטלסקופ,
שם הוא מוטה הצידה בעזרת מראה משנית, קטנה, והצופה מביט מבעד לעינית שממוקמת
בניצב לטלסקופ, בקדמתו. בטלסקופ המראות נעלמת בעיית הצבע אך יש
בעיות אחרות: המראה
המשנית שתפקידה להטות את האור הצידה "מפריעה" לקרני האור (היא
מצויה בין פתח הטלסקופ למראה הראשית). מסיבה זו ומסיבות אחרות, איכות הדמות המתקבלת בטלסקופים מסוג זה נופלת בחדותה מאיכות של דמות
שמתקבלת בטלסקופ עדשות בקוטר דומה.
מאידך, עלות הייצור של טלסקופ מראות זולה משמעותית מטלסקופ עדשות,
והקוטר הגדול של טלסקופ שאפשר לרכוש בעלות זולה, יחסית, "מפצה"
על איכות התמונה בעזרת איסוף אור גדול יותר. מסיבה זו, בקטרים שבין 114
מ"מ ומעלה (בקטרים קטנים יותר ההפרעה של המראה המשנית היא קריטית
ביותר) טלסקופים אלה זולים משמעותית מטלסקופי עדשות בקוטר מקביל, וסיבה
זו מהווה שיקול חשוב ברכישת הטלסקופ. קולימציה
|
טלסקופים
קטדיופרים
|
אלה טלסקופים שמשלבים
מערכת של עדשות ומראות. האור
עובר מבעד לעדשה המצויה בקדמת הטלסקופ, מגיע אל מראה ראשית המצויה בצדו
האחורי של המחזיר, מוחזרת שוב אל קדמת המכשיר למראה משנית ומשם מוחזרת
שוב אל אחורי המכשיר, מבעד לחור שמצוי במרכז המראה הראשית אל העינית. בשיטה
זו, בה האור "מטייל" הלוך ושוב בתוך הטלסקופ, נחסכים עד 75%
מאורכו של הטלסקופ. כך, מתאפשרת בניית טלסקופ באורך מוקד של 2 מטר בצינור
שאורכו לא עולה על 60 ס"מ או 70 ס"מ. מסיבה זו, הקומפקטיות, הפכו
הטלסקופים הקטדיופטריים לפופולריים מאוד בקרב האסטרונומים. גודלם הקטן, יחסית, גם אפשר להתקין אותם
בכנים חסכוניים ויציבים, ונוחים לשימוש מאשר הכנים שמשמשים בדרך כלל את
הטלסקופים הניוטוניים ושוברי האור.
החסרון היחיד הוא בעלותם, כיוון שטלסקופים אלה מגיעים, בדרך כלל,
בשילוב עם מערכת שכוללת מנוע, מחשב וכדומה. א-פלנטיים -
טלסקופים בעלי מערכת אופטית מיוחדת שמיועדת לבל עיוותים אופטיים
שאופיינים למחזירי אור או קטדיופטריים מטיפוס שמידט-קסיגריין. סוג אחד
של טלסקופים הוא ריצ'י-קרטיין, שהדוגמה המפורסמת ביותר שלו מצויה בטלסקופ
החלל ע"ש האבל. בטלסקופים אלה יש אלמנט אופטי בעל חתך היפרבולי. קיימת
גרסה נוספת של מבנה אופטי א-פלנטי שהוא מטיפוס ACF(Advanced
Coma Free)
המצוי בטלסקופים מסדרות LX-ACF
של Meade שגם בהם יש אלמנט היפרבולי
(המראה המשנית) שאף הוא מביא לתוצאה של דמות ללא הפרעות קומה בשולי השדה.
בטלסקופים קטדיופטריים
יש עיוות מסוים בשולי השדה הנגרם כתוצאה מכך שאלומת האור המגיעה מהעדשה
המתקנת גדול יותר מקוטר המראה. התיקון נעשה על ידי ייצור מראה ראשית הגדולה
בקוטרה מהעדשה המתקנת. תיקון זה נעשה רק במערכות האופטיות הקטדיופטריות
מטיפוס LX
של Meade
בהן קוטר המראה הראשית גדול ב
"0.25 מקוטר העדשה המתקנת ובכך מאפשר דמות אחידת בהירות לכל
רוחב השדה. קולימציה
גם טלסקופים מסוג שמידט-קסיגריין
דורשים קולימציה מדי פעם, כאשר התהליך פשוט מאוד ואינו מסובך. הציוד
ההקפי
כיום, במאה ה- 21 הפך
הציוד ההיקפי לחלק בלתי נ פרד מהטלסקופ עצמו.
בימים לא רחוקים, טלסקופ מצויד במנוע היה בבחינת מותרות, וחובבי
האסטרונומיה (ובכללם כותבי שורות אלה) ראו בטלסקופ בקוטר 60 מ"מ את
פסגת מאווייהם. כיום, אפשר למצוא גם טלסקופים קטנים, בקוטר
60 מ"מ, שמצוידים במחשב. מהו
המחשב (הטלסקופ הרובוטי)?
המחשב הוא התקן שמותקן
בדרך כלל בכן, הוא מאפשר לכוון את הטלסקופ לכל גרם שמים באופן אוטומטי. אפשר לשלוט על הטלסקופ הן באמצעות שלט היד המסופק עם הטלסקופ,
הן באמצעות מחשב PC
והן באמצעות רשת האינטרנט. בטלסקופים קטנים המחשב אינו מניע את הטלסקופ
אלא רק מנחה את הצופה היכן גרם השמים המבוקש (בשיטת "קר – חם"). ברוב הטלסקופים המחשב מביא את הטלסקופ אל
גרם השמים המבוקש בלחיצת כפתור. כל מה שנדרש מהצופה הוא להזין את המיקום
שלו (ישראל – חיפה, ירושלים או תל-אביב), את התאריך והשעה. הטלסקופ יעשה
כבר את השאר. יש טלסקופים שמותקן בהם GPS
שמאפשר לדלג גם על השלב הזה, חצובה חכמה שמפצה על שגיאות פילוס וכדומה.
המערכת הממוחשבת מכילה לעתים עד מאות אלפי גרמי שמים בזיכרון וביניהם לווינים
מסחריים, והיא מסוגלת להינעל על לווין ולעקוב אחריו.
בדרך כלל, מערכת כזו מאפשרת גם חיבור למחשב ואז יכול הצופה לראות
על מפת השמים, המופיעה על המרקע, את הנקודה המדויקת אליה מכוון הטלסקופ.
כיום, מחירם של טלסקופים כאלה שווה לכל כיס ואפשר למצוא לצד סדרת ETX ו- DS הממוחשבת של Meade גם חצובות ממוחשבות המאפשרות חיבור לטלסקופים
קטנים. על מה יש להקפיד ברכישת
חצובה ממוחשבת? ראשית היותה של חצובה
ממוחשבת אינה תחליף להיותה יציבה! חצובה ממוחשבת המושתתת
על כן אלט-אזימוטלי (כן זרוע אחת ואף כן מזלג) אינה מיועדת לצילומים בני
חשיפות ארוכות! אמנם, אפשר להתאים את התמונות שקיבלנו באמצעים דיגיטליים
ולקן את העיוותים (לא תמיד) אך הם בדרך כלל ידרשו התאמה של הטלסקופ למערכת
משוונית (הוספת Wedge) לטלסקופ עם מעמד מזלג.
טלסקופים ממוחשבים עם חצובת זרוע קשה עד בלתי אפשרי להפוך לטלסקופ משווני
המיועד לצילומים בני חשיפות ארוכות! דיוק מכני – חצובות ממוחשבות נבדלות באיכותן
המיכנית (דיוק עקיבה, דיוק באיכון המכשיר, האפשרות לתכנת אותן, לשלוט עליהן
על ידי מחשב חיצוני וכדומה). בדרך כלל, חצובות זולות לא כוללות אפשרויות
רבות. |
צילום
|
ואם לא די בכך, חברת Meade האמריקאית שהביאה לעולם את בשורת הרובוטיקה
גם לטלסקופים הקטנים ביותר, החלה לשווק את הטלסקופים עם מצלמות "חכמות"
מסדרת DSI
(Deep Sky Imager): המצלמות מצלמות את גרמי השמים, ננעלות עליהן במידה
שאם מנוע הטלסקופ לא כויל מספיק טוב למעקב אחר גרם השמים, המצלמה תשמור
אל גרם השמים במרכז התמונה! המצלמה
תצלם תמונות רבות לפי דרישת הצופה, תסנן רק את הטובות ביניהן, תדביק אותן
האחת על השניה (לקבלת יחס אות לרעש טוב יותר) והתוצאה משתווה לתמונות שהתקבלו,
רק לפני עשור או שניים, בטלסקופים הגדולים ביותר.
(מצלמה זו זכתה בפרס היוקרתי של המגזין Popular Mechanics לשנת 2004). כיום, אפשר לחבר מתאמים המאפשרים
לחבר כל מצלמה הקיימת בשוק כמעט לכל טלסקופ ובכך להפוך את הטלסקופ לעדשה
רבת עצמה המיועדת לצילומי אסטרונומיה, נוף וצפרות. כיום, אפשר להשתמש במצלמות הדיגיטליות הקונבנציונליות (ניקון,
קאנון וכדומה, הקרויות DSLR)
שלהן שבב CCD
והן יכולות לצלם גם צילומים אסטרונומיים, איכותיים ביותר, ללא שום שינוי
במבנה המצלמה וללא כל צורך בהתאמה מיוחדת למעט מחבר בין המצלמה לטלסקופ.
חסרונן של מצלמות אלה שהן אינן מקוררות ולכן רמת הרעש התרמי בתמונות יהיה
גבוה וכן שבמרביתן קיים מסנן החוסם את תחום האדום הרחוק ואת התת-אדום.
תחום זה אולי אינו חשבו לצילומי משפחה ונוף, אך הוא חשוב מאין כמוהו בצילומים
אסטרונומיים. הפתרון הוא במצלמות מקוררות המיועדות לצילום אסטרונומי. חשוב לזכור גם בצילום הנעזר במצלמות
היקרות ביותר, יש חשיבות קריטית לאיכות המערכת האופטית ולא פחות חשוב –
לאיכות המכנית של החצובה. כאשר בוחרים חצובה למערכת צילום יש להפקיד שהיא
תוכל לשאת כפליים ממשקל הטלסקופ הראשי (כיוון שיש להוסיף מצלמה, טלסקופ
מעקב ומצלמת מעקב). לכן חצובות משווניות המיועדות לצילום חייבות להיות
יציבות ושתוכלנה לשאת את העומס. כמו כן, יש לוודא שבחצובה יש אפשרות לשליטה
חיצונית על ידי מחשב או מצלמת מעקב. טלסקופים בהם יש שימוש
במעמד מזלג מתוכננים כך שיוכלו לשאת את הציוד העודף. |
|