קוסמוס טלסקופים - פתאל טרידינג

המרכז הארצי לאסטרונומיה, ציוד תצפיתי וצפרות - טלסקופים, משקפות, מיקרוסקופים, פלנטריומים וציוד צילום

הרא"ה 41, רמת גן

א - ו בין 9:30 - 14:00 וימים א, ב, ד, ה, בין 16:00 - 19:00

טלפון: 03-6724303

 

 

טלסקופים

מבחר גדול של טלסקופים לכל מטרה. יש לבחור את הטלסקופ המתאים לכם מתוך אחת הקטגוריות הבאות

 

 

 

סרטון הדרכה לשימוש בטלסקופ שובר אור בסיסי

 

מבוא לטלסקופים

טלסקופ הוא המכשיר העיקרי המשמש לאסטרונומיה.  משמעות השם – טלה (מרחיק) סקופ (לראות). בדרך כלל מקובל לראות בטלסקופ מכשיר שמטרתו להגדיל את הדמות, אך המטרה העיקרית של הטלסקופ האסטרונומי היא לאסוף אור.

הטלסקופים מחולקים לכמה סוגים, הנבדלים ביניהם לפי המבנה האופטי. העיקרון המנחה של כל סוגי הטלסקופים הוא איסוף אור על ידי אלמנט אופטי גדול, וריכוזו במוקד משותף, כאשר בדמות הנוצרת במוקד המשותף אפשר לצפות או בעין, באמצעות מכלול אופטי הקרוי "עינית" או להציב גלאי, בדרך כלל מצלמה.

טלסקופים נבדלים ביניהם גם לפי סוג הקרינה שהם רגישים לה. יש טלסקופים לכל אורכי הגל, החל מטלסקופים הקולטים קרינה הנפלטת מהמקורות האנרגטיים ביותר ביקום – קרינת גאמא ואיקס, טלסקופים הרגישים לקרינה על-סגולה, לקרינה תת-אדומה ולקרינת רדיו. אנו נעסוק כאן רק בטלסקופים הרגישים לאור הנראה. למעט טלסקופים הרגישים לרדיו, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לצפות בשמים באורכי גם אחרים בגלל מעטה האטמוספירה החוסם את רוב הקרינה האלקטרו מגנטית.

הכלל המנחה הוא שככל שהטלסקופ בעל אלמנט אופטי ראשי בקוטר גדול יותר, כך הוא יקלוט כמות אור גדולה יותר. למעשה, ההבדל בין קליטת אור של שני טלסקופים בעלי שני קטרים שונים תהיה ריבוע היחס בין שני הקטרים שלהם, כיוון שאיסוף האור תלוי בשטח. טלסקופים יכולים לאסוף את האור בשתי שיטות עיקריות:

שבירת האור למוקד ראשי על ידי עדשה. טלסקופים אלו קרויים: שוברי אור.

החזרת האור וריכוזו למוקד על ידי מראה. טלסקופים אלה קרויים: מחזירי אור.

יש סוג ביניים של טלסקופים, המשלבים עדשות ומראות ואלו קרויים: טלסקופים קטדיופטריים.

הטלסקופים נבדלים ביניהם גם לפי מטרתם: יש המיועדים לצפייה ויש למחקר וצילום. יש המיועדים לצפייה בכוכבי לכת ויש שמתאימים יותר לצפייה בגרמי שמים חיוורים. ההתאמה של הטלסקופ לייעודו נעשית הן על ידי המבנה האופטי של הטלסקופ והן על ידי הכן עליו הוא מוצב והאביזרים שאפשר להתאים לו.  

 

תכונות הטלסקופ

לכל הטלסקופים, בין אם הם  שוברי אור, מחזירי אור או קטדיופטרים, יש תכונות משותפות ואלו הן

 

קוטר הטלסקופ

קוטר הטלסקופ הוא הקוטר של האלמנט האופטי הראשי בטלסקופ, בין אם זה עדשה בטלסקופ שובר אור או טלסקופ קטדיופטרי או מראה בטלסקופ מחזיר אור. קוטר הטלסקופ נמדד  בדרך כלל במילימטרים או באינצ'ים. קוטר הטלסקופ קובע למעשה את התכונות העיקריות של הטלסקופ ובראשן איסוף האור, ההגדלה וכושר ההפרדה.

מהו הקוטר המינימלי של טלסקופ?

טלסקופים למתחילים אלה טלסקופים שקוטרם קטן. בדרך כלל 60 עד 80 מ"מ, שמבוססים על עיקרון שבירת האור מבעד לעדשה.  אלה הטלסקופים הקלאסיים הנתונים על גבי חצובות גבוהות.   למרבה הפלא, אפשר לראות דברים רבים באמצעות הטלסקופים הקטנים גם מתוככי עיר מוארת:

הירח – הירח הוא גרם השמים הזמין ביותר והנוח ביותר לתצפית. בטלסקופ קטן ואיכותי אפשר להבחין במכתשים שעל פניו, בשרשרות ההרים, בקימוטים על הרמות האפורות שלו ועוד.

כוכבי הלכת -   בטלסקופ קטן אפשר לראות את המופעים של כוכב חמה ונוגה שדומים למופעי הירח – מסהר צר ומאורך עד לעיגול מלא.  מאדים, כשהוא מתקרב לכדור הארץ, עשוי להראות את כיפת הקרח הגדולה שלו, וגם כתמים כהים על פניו.  צדק יגלה את חגורות העננים שלו, את הכתם הגדול האדום וארבעת ירחיו.  טלסקופ טוב יראה גם את הצל (ליקוי חמה) שמטילים הירחים שלו מדי פעם שהם חולפים בינו לבין השמש.  גם את טבעותיו של שבתאי אפשר לראות ומספר מירחיו. אורנוס ייראה כדסקה קטנה  ונפטון ייראה כנקודה כחלחלה.  מתוך העיר אפשר לראות מאות כוכבים כפולים ואפילו צבירי כוכבים בהירים וכמה ערפיליות. מהמדבר אפשר לראות גם גלקסיות ככתמי אור קטנטנים.  בהחלט, יבול רב ומפתיע עבור מכשיר שעלותו כמה מאות שקלים בלבד.  נשאלת השאלה – על מה צריך לתת את הדעת כאשר רוכשים טלסקופ?

איסוף האור

איסוף האור של הטלסקופ תלוי ביחס ישר לריבוע הקוטר שלו. לדוגמה, טלסקופ בקוטר 200 מ"מ יאסוף אור פי 4 מטלסקופ בקוטר 100 מ"מ. יחס זה שווה בדיוק ליחס המתקבל משטחי שני האלמנטים הראשיים של הטלסקופ. איסוף האור הוא התכונה החשובה ביותר של הטלסקופ האסטרונומי כיוון שהיא קובעת מהו גרם השמים החיוור ביותר והקלוש ביותר שהטלסקופ יכול לקלוט. כמובן שאיכות הטלסקופ קובעת גם את יכולת איסוף האור. ליטוש לא איכותי של העדשות או המראות יפגע בכושר איסוף האור. להלן כמה סיבות לירידה בכושר איסוף האור:

עדשות

איכות עדשות ירודה תפגע בכושר איסוף האור כיוון שעבירות האור בעדשה יורד ככל שאיכותה קטנה.

החזר האור מפני העדשה מפחית את כמות הקרינה העוברת בעדשה. ציפוי איכותי של העדשה עוזר להפחית את כמות הקרינה המוחזרת מפניה. לכן,  סוג הציפוי חיוני לכושר עבירות האור.

פיזור האור – ככל שאיכות ליטוש ירודה וכן הציפוי באיכות נמוכה, אזי מיקוד קרני האור יהיה רחוק מנקודה ולכן חדות התמונה ירד ועמה יגדל פיזור האור במוקד.

עובי העדשה – ככל שהעדשות עבות יותר, תגדל בליעת האור בעדשות, בטלסקופים שוברי אור בקטרים גדולים הכרח ליצר את העדשות בעובי גדול מאוד כדי לתמוך במשקלן ולכן בליעת האור בהן תגדל ומשקלן יעלה מאוד. מסיבה זו אין טלסקופים שוברי אור שקוטרם גדול ממטר.

מראות

כיוון שהאור מוחזר מפני המראה, אין משמעות אופטית רבה לחומר ממנו עשויה המראה, לכן שני הסיבות העיקריות הן רמת הליטוש ואיכות הציפוי. רמת הליטוש נמדדת לפי דיוק ליטוש עקומת המראה ביחס לאורכי הגל. מראה מסחרית מלוטשת בדרך כלל בדיוק של ¼ או 1/6 של אורך גל ומראות איכותיות מלוטשות בדיוק של 1/8 או 1/10 אורך גל.

המוקד

המוקד הוא המרחק שבו מרוחק המוקד מהאלמנט האופטי הראשי. המוקד נמדד בדרך כלל במילימטרים ומסומן באות f. מבחינה אופטית, הדמות המדומה של העצם בו צופים נוצרת במישור המוקד.  אנו צופים למעשה בדמות המדומה מבעד לעינית, המצויה מעבר למישור המוקד או מצלמים את הדמות המדומה במצלמה. להתכנסות כל קרני האור במוקד אחד חשיבות קריטית לאיכות התמונה. להלן כמה סיבות המונעות התכנסות האור במוקד אחד:

עיוות כרומטי

שבירת האור בעדשה – העדשות פועלות על קרני האור העוברות בהן כמו עדשה והאור למעשה נשבר לכמה מוקדים בהתאם לאורכי הגל. התוצאה – האור לא מתכנס במוקד אחד אלא בכמה מוקדים שכל אחד מרוחק מעדשה מרחק שונה. ככל שאורך המוקד של הטלסקופ קצר יותר ביחס לקוטר העדשה, הפיזור יהיה גדול יותר. הפיתרון, הוספת עדשות שמתקנות את השפעת פיזור האור בכך שהן מפזרות מעט את האור ובכך מצמצמות את השפעת הפיזור. טלסקופים בהן יש עדשה מתקנת קרויים – טלסקופים א-כרומטיים (א – ללא, כרומו – צבע). הפחתה נוספת של השפעת שבירת האור נעשית על ידי שימוש בעדשות הבנויות מזכוכיות אקזוטיות (ED) או הוספת שתי או שלוש עדשות נוספות (אפוכרומט). לשבירת האור לכמה מוקדים יש השפעה נוספת על הצבע האמיתי הנגלה של האובייקטים. ככל שהפיזור גדול יותר, קשה למקד יותר מקרני אור השייכות לצבע אחד למוקד משותף.

לאורך המוקד השפעה גם על ההגדלה של הטלסקופ וכן על שדה הראיה שלו, כפי שנראה בהמשך.

יחס המוקד

יחס המוקד הוא היחס בין אורך המוקד לקוטר העדשה. לדוגמה, טלסקופ שאורך המוקד שלו 1000 מ"מ וקוטר המראה הוא 200 מ"מ יהיה בעל יחס מוקד של 5. יחס המוקד מסומן באות F. ולכן, הטלסקופ שבדוגמה יהיה בעל יחס מוקד F/5.

יחס המוקד משפיע על שדה הראיה וכן על מהירות הצילום. ככל שיחס המוקד קטן יותר, הטלסקופ יהיה "מהיר" יותר לצילום. ההבדל במהירות שבה  נצלם את אותו אובייקט כדי לקבל את אותו מספר פוטונים על אותו שטח של הגלאי יהיה היחס בין אורכי המוקד בריבוע. כך, טלסקופ שיחס המוקד שלו F/5  יהיה מהיר פי 4 מטלסקופ שיחס המוקד של F/10   (למעט צילום כוכבים, אין למהירות הצילום כל קשר לקוטר הטלסקופ אלא רק ליחס המוקד!).

מקובל לראות בטלסקופים שיחס המוקד שלהם קטן מ- F/6 טלסקופים מהירים.  בדרך כלל, יחסי מוקד ארוכים נפוצים בטלסקופים קטדיופטריים.

בעיקרון, יש לתכנן על מה אנו עומדים לצפות. טלסקופים מגיעים עם אורכי מוקד שונים שהכלל העיקרי הוא היחס בין אורך המוקד לקוטר הטלסקופ (יחס המוקד או "מהירות).

יחס מוקד קטן מיועד לתצפיות בשדה רחב או לצילום אסטרונומי כיוון שיחס המוקד הקטן מקטין את משך החשיפה הדרוש. יחס מוקד קצר לעומת זאת יסבול מעוות כרומטי (בטלסקופ עדשות) או מרגישות לקולימציה (טלסקופ מראות). הם ישמשו היטב בתצפיות לגרמי שמים עמוקים ממקומות חשוכים.

יחס מוקד ארוך מיועד לתצפיות הדורשות איכות אופטית גבוהה יותר – תצפיות בכוכבי לכת וירח, תצפיות בכוכבים כפולים וכדומה. בשימוש באותה עינית שדה הראיה המתקבל קטן יותר והתמונה חשוכה (קונטרסטית) יותר. לכם הם מתאימים גם לצפייה מתוך עיר מוארת. חסרונם – מעט חשוכים ובמקרה של טלסקופים שוברי אור או מחזירי אור – גודל פיזי גדול ומסורבל

.

שדה הראייה

שדה הראייה הוא הקטע הזוויתי של השמים הנראה באמצעות הטלסקופ, או בעינית או שדה הצילום המתקבל. עבור שני סוגי טלסקופים נתונים, בשימוש באותם אמצעי קלט (עינית או מצלמה) שדה הראיה תלוי  באורך המוקד של הטלסקופ ובעינית. שדה הראיה האמיתי של הטלסקופ נקבע על ידי חלוקת שדה הראיה הנראה של העינית בהגדלה המתקבלת באותה עינית. לדוגמה-

טלסקופ שאורך המוקד שלו 1000 מ"מ

עינית באורך מוקד 50 מ"מ ושדה ראיה נראה של 60 מעלות

ההגדלה המתקבלת עם אותה עינית היא 1000:50=20

שדה הראיה המתקבל באותה עינית יהיה  60:20=3  שהוא נמדד במעלות קשת.

לשדה הראיה משמעות אחרת בצילום והיא מהו גודלה של דמות בעלת גודל זוויתי מסוים על מישור המוקד? נתון זה חשוב בעיקר בצילום.  נתון זה תלוי אך ורק באורך המוקד של הטלסקופ

גודל הדמות במילימטר המתקבל במישור המוקד של מעלת קשת אחת של שמים יהיה:

F/57.3

כאשר f  הוא אורך המוקד של הטלסקופ במילימטרים (החלוקה ב-57.3 נועדה להמיר את התוצאה מרדיאנים למעלות).

לדומה, עבור טלסקופ שאורך המוקד שלו 1000 מ"מ, כל מעלת קשת בשמים תיצור דמות מדומה בגודל של17.45 מ"מ במישור המוקד  (1000/57.3).

ההגדלה

ההגדלה של טלסקופ נקבעת משתני פרמטרים:

אורך המוקד של הטלסקופ

אורך המוקד של העינית

ההגדלה היא חלוקה של אורך המוקד של הטלסקופ באורך המוקד של העינית. כך, לדוגמה, טלסקופ באורך מוקד של 1000 מ"מ ועינית של 50 מ"מ יתנו הגדלה של 20.  ההגדלה היא למעשה הגדלה של זווית הראיה. המשמעות של הגדלה גדולה יותר היא שאנו רואים את העצם לו היה קרוב יותר במידת ההגדלה. כך, למשל, הגדלה x20   השפעתה שווה לכך שהיינו מביטים בעצם ממרחק קטן פי 20 מהמרחק שבו אנו צופים. חשוב לזכור שיש סף עליון להגדלה שאפשר להגיע בטלסקופ והיא תלויה בכושר ההפרדה.

כושר ההפרדה

כושר הפרדה של טלסקופ הוא זווית הראיה הקטנה ביותר שהטלסקופ יכול להפריד. מלים אחרות, מהי זווית הראיה הקטנה ביותר בין שני עצמים, שהטלסקופ יראה אותן כשני עצמים נפרדים. אם אנו מניחים ששני העצמים הם באותה בהירות ושניהם באותם מאפיינים גיאומטריים (נניח שני כוכבים זהים), זווית הראיה תלויה בשני פרמטרים:

קוטר האלמנט האופטי הראשי

אורך הגל הנפלט מהגוף

בהנחה שהאיכות האופטית של המכשיר היא מושלמת, וכי אנו צופים בכל אורכי הגל הנראה, זווית הראיה הקטנה ביותר שאפשר לצפות בטלסקופ בעל קוטר נתון היא:

4.7/a

כאשר a  מבטא את קוטר הטלסקופ באינצ'ים. הקבוע 4.7 הוא עבור מחצית הספקטרום של אורכי הגל בתחום הנראה (צהוב).  מגבלה זו של זווית ראיה מינימלית שאפשר לצפות בה קרויה – מגבלת ההתאבכות והיא נובעת מהתנהגות מעבר קרני אור באורך גל מסוים בסדק שקוטרו נתון. מגבלת ההתאבכות קובעת את הסף של ההגדלה המרבית האפשרית בטלסקופ בעל קוטר נתון והיא ההגדלה האפקטיבית המרבית של הטלסקופ.

הכן (החצובה)

האיכות המכנית של החצובה לא פחות חשובה מאיכותו האופטית של הטלסקופ. טלסקופ מעולה המוצב על חצובה רעועה ירקוד וירעד לכל משב רוח קל וכל נגיעה תרעיד אותו. אין כל הנאה בתצפית בטלסקופ, טוב ככל שיהיה, אם החצובה שלו רעועה. לכן, יש לוודא שהחצובה המגיעה עם הטלסקופ היא יציבה, מסיבית ומיועדת לשאת טלסקופים מסדר הגודל שאם מבקשים לרכוש. הנושא קריטי כאשר מדובר בטלסקופים גדולים, קרי – במפתחים של "4.5 ויותר.

החצובה צריכה להיות יציבה ונוחה לתפעול. מרבית הטלסקופים הבסיסיים בקוטר של 60 מ"מ עד 90 מ"מ מגיעים עם כנים פשוטים, שבדרך כלל מתאימים לתצפיות בסיסיות. רצוי לזכור שכנים מסיביים מאוד, למרות יעילותם, מייקרים את הטלסקופ ובמרבית המקרים לא כדאי להשקיע בכן מסיבי וכבד הכולל משקולות אם רוכשים טלסקופ פשוט המיועד לילדים שכל מטרתו תצפית בירח ובכוכבי הלכת ובעיקר בתצפיות נוף, אלא אם מדובר בצילום.  כמובן שיש להקפיד שהכן לא יהיה רעוע כיוון שאז תיגזל כל חווית התצפית. 

יש שני סוגים של חצובות :

אזימוטלי
משווני

אלט-אזימוטלית (אופקי)

משוונית

החצובה  האלט-אזימוטלית, שמשמשת הן את הטלסקופים שוברי האור הפשוטים ביותר והן את הטלסקופים המקדמים ביותר, מושתתת על מערכת צירים שמקבילה ומאונכת לאופק. ממש כמו בחצובה של מצלמה.  חצובות אלה מתאימות לטלסקופים קטנים וכן לתצפיות נוף. בטלסקופים מתקדמים מצויה מערכת ממוחשבת, עם שני מנועים, שמזיזה את הטלסקופ באופן רציף, כך שתנועתו תפצה על תנועת כדור הארץ ותעקוב אחר גרמי השמים. תכונה שהיא קריטית הן כאשר כמה אנשים מבקשים לצפות בגרם שמים, או בעת תצפית בהגדלה גבוהה או בעת צילום.

יש להקפיד שלחצובה תהיה יכולת של תזוזה עדינה בלפחות ציר אחד.

חצובות כאלה, אם הן מסיביות ויציבות, עשויות להתאים גם לטלסקופים גדולים.

יש כמה סוגים:

AZ2 – בדרך כלל מתאימה לטלסקופים של 60 או 70 מ"מ

AZ3 – מתאימה לטלסקופים עד 120 או 130 מ"מ

AZ4 – מתאימה לטלסקופים עד 150 מ"מ

חצובות משווניות (חצובות גרמניות)

ראשית, אין קשר בין שמן של חצובות אלה – חצובה גרמנית – למקום ייצורן!!! הם יכולות להיות מיוצרות בכל מקום על גבי כדור הארץ ועדיין הן תקראנה כך. אלה הן חצובות שאחד מהצירים שלהן מקביל לציר סיבוב כדור הארץ. על ידי סיבוב ציר אחד, באופן ידני, או התקנת מנוע, אפשר לעקוב אחר גדם השמים המבוקש. החצובות המשווניות המגיעות עם טלסקופים קטנים קרויות חצובות משווניות וסימן ההיכר שלהן היא המשקולת המאזנת את הטלסקופ. כאשר רוכשים חצובה משוונית חשוב מאוד לבדוק שהיא מתאימה לטלסקופ אותו אתם רוכשים וכי איכותה המכנית כזו שאין חופש בצירים. בדרך כלל יש כמה רמות של חצובות משווניות נפוצות:

 EQ2 – מיועדות בדרך כלל לטלסקופים עד קוטר 90 מ"מ. בדרך כלל מיותר לרכוש חצובות כאלה עבור טלסקופים קטנים כיוון שהשימוש המתחייב במשקולות מקשה על השימוש בחצובה.

EQ3 – מיועדות לטלסקופים עד קוטר "6. יש חברות המשתמשות בחצובות אלה גם עבור טלסקופים גדולים מ- "6 אך הן עשויות להיות בלתי יציבות. בדרך כלל אפשר לחבר להן מנוע עקיבה אחד גרמי שמים אך הן בדר כלל לא מתאימות לצילומים ממושכים של גרמי שמים.

EQ5- חצובות מסיביות (המקבילות לה הן חצובת Messier   של Bresser  וחצובת LXD75  של Meade ) – אלה חצובות מסיביות המותאמות לנשיאת טלסקופים עד קוטר "10. ישנן חצובות שהן שיפור של חצובת EQ5  שהן מטיפוס HEQ5 לדוגמה – חצובת Sirius  של חברת Orion.

EQ6 – חצובות מסיביות במיוחד, נועדו אף הן לנשיאת טלסקופים עד קוטר "12. לדוגמה – חצובת Atlas   של חברת Orion ו- EQ6 של SkyWatcher.

כמובן שאפשר (ואפילו רצוי) להשתמש בחצובה הגדולה ביותר האפשרית במיוחד כאשר מדובר בצילום ממושך של גרמי שמים. אין כל מניעה לשימוש בחצובת EQ6   גם עם שובר אור קטן כאשר אנו מצלמים. בזמן צילום יציבות החצובה, איכותה המכנית ודיוק גלגלי השיניים של מערכת ההנעה (אם יש כזאת), היא ההבדל בין צילום מוצלח לניסיון צילום כושל!  יש לבדוק שהטלסקופ שברשותכם יושב על החצובה באופן כשה, שלאחר איפוס המשקולת ואיזונו, הטלסקופ לא יזוז גם אם צירי החצובה פתוחים ולא נעולים.

הטלסקופ עצמו

חשוב

חצובות משווניות הן חצובות מסיביות. המבנה המיוחד שלהן מחייב שימוש במשקולות כדי לאזן את הטלסקופ. החצובות עם המשקולות שוקלות לא מעט ולכן יש לחשוב פעמיים לפני שרוכשים טלסקופ קטן (עד 100 מ"מ) עם חצובה משוונית, כיוון שהחצובה משלשת ומרבעת את משקל הטלסקופ!!

הכן הדובסוני – זהו סוג של מערכת אלט-אזימוטלית מינימליסטית, שעיקרה – מערכת פשוטה להפעלה, קלה לכיוון והיא מיועדת לשימוש בטלסקופים ניוטוניים בעלי יחס מוקד קצר. הטלסקופים הדובסוניים פופולריים מאוד כיוון שמחירם כולל בעיקר את המערכת האופטית ללא הוצא עודפת על כנן משוכלל או מערכת ממוחשבת (אם כי יש גם מערכות הנעה נפרשות או ממוחשבות עבור טלסקופים דובסוניים). מגוון הטלסקופים הדובסוניים נע בין 76 מ"מ למטר!

סוגי עיניות

האביזר החשוב ביותר והראשון שבו אנו נתקלים בבואנו להוסיף או לשדרג את הטלסקופ הוא העינית. העינית קובעת את ההגדלה ואת שדה הראייה עבור טלסקופ נתון. ככל שאורך המוקד של העינית קטן יותר, ההגדלה שלה תהיה גדולה יותר וככל ששדה הראיה שלה גדול יותר, אז שדה הראייה הנראה יהיה גדול יותר. בדרך כלל, טלסקופים מסופקים עם עינית אחת או שתיים לכל היותר. בדרך כלל החובבים מבקשים להרחיב את מלאי העיניות שברשותם כדי לקבל טווח רחב יותר של הגדלות ואו שדות ראייה. ישנן כמה סוגי עיניות בשוק והן נבדלות (למעט אורך המוקד שלהן, הקובע את ההגדלה) בעיקר בשדה הראייה שהן מספקות. העיניות בעלות שדה הראיה הקטן ביותר הן בעלות שדה ראייה של 45 מעלות (שדה הראייה הנראה מתקבל מחילוק שדה הראייה של העינית בהגדלה שהיא מספקת). עיניות סופר פלוסל מעניקות שדה ראייה של 52 מעלות, עיניות שדה רחב בדרך כלל 70 מעלות ושדה אולטרה-רחב, שדה של 82 מעלות או 100 מעלות. כמובן שככל שדה הראייה גדול יותר, מחיר העינית יהיה גבוה יותר.

תפקיד העיניות וחשיבותן דומה לתפקיד הרמקולים במערכת שמע. מערכת השמע הטובה ביותר שתצויד ברמקול עלוב, תשמע גרוע. הוא הדין בעיניות. העיניות קובעות גם את ההגדלה של הטלסקופ ואת שדה הראייה שלו.    ההגדלה של טלסקופ נקבעת על ידי חלוקה של אורך המוקד של הטלסקופ (שהוא נתון קבוע) באורך המוקד של העינית. כך,  לדוגמה, טלסקופ בקוטר 60 מ"מ שאורך המוקד שלו 700 מ"מ, יתן הגדלה של x35  בשימוש עם עינית שאורך המוקד שלה 20 מ"מ (אורך המוקד של העינית תמיד מצוין עליה).  אם נשתמש בעינית של 5 מ"מ, נקבל הגדלה של x140.  למעשה, חישוב ההגדלה אינו קשור כלל לקוטר הטלסקופ!  חישוב זה נכון לכל טלסקופ שאורך המוקד שלו 700 מ"מ.  מכאן גם נובע חוסר הרלוונטיות בשאלה החוזרת ונשנית – איזו הגדלה יש לטלסקופ?  מלבד העובדה כי ההגדלה האפטיבית ממילא מוגבלת, הרי באופן תיאורטי (ולצערנו גם באופן מעשי מאוד)  שילוב של טלסקופ קטן בקוטר 60 מ"מ  עם אורך מוקד 700 מ"מ ועינית באיכות ירודה באורך מוקד 1 מ"מ יביא להגדלה של x700!!!  לכאורה – הגדלה יפה, אך איכות הדמות החשוכה והמטושטשת שתתקבל, אם בכלל, זהו סיפור אחר.

יש עיניות שהן מכפילות.  למשל, עינית מכפילה x2  מאפשרת, בשילוב עם עינית אחרת, הכפלה של ההגדלה שמתקבלת עם אותה עינית ללא המכפיל. שוב, טלסקופים רבים נמכרים עם מכפילים כדי להגיע להגדלות פנטסטיות, אך צריך לזכור לבצע שימוש מושכל במכפילים ולא לעבור את ההגדלה האפקטיבית.

קוטר העיניות ואיכותן

מחירה של עינית איכותית עשוי להגיע גם לאלפי שקלים ומובן שאין טעם לרכוש עינית שמחירה כפול ומכופל ממחיר הטלסקופ הבסיסי שלנו. העיניות מגיעות בשלושה קטרים סטנדרטיים, שהם הקטרים שמתאימים לטלסקופ:

קוטר 1.25 אינטש : כ - 31.5 מ"מ

קוטר 0.965 אינטש : כ - 24 מ"מ

קוטר 2 אינטש : כ - 50 מ"מ

קוטר נוסף הוא "0.965  (0.965 אינטש – כ-24.5 מ"מ( המשמש בדרך כלל טלסקופים המיועדים לשוק הצעצועים.

העיניות בקוטר "2  הן, בדרך כלל, איכותיות יותר ובעלות שדה גדול יותר מהעיניות בקוטר 31 מ"מ, אם כי כל יצרניות הטלסקופים המכובדות מייצרות עיניות איכותיות בקוטר הקטן שהוא הקוטר הסטנדרטי.  כאמור, גם שדה הראייה שמעניקה העינית הוא קריטריון חשוב. בדרך כלל (אך לא תמיד) ככל שמספר העדשות מהן בנויה העינית גדול יותר, שדה הראייה שלה יהיה גדול יותר. כך, בשימוש בשתי עיניות שונות בעלות אותו אורך מוקד ושדה ראייה שונה, ההבדל בין המראה הוא כבין שמים וארץ.  מרבית הטלסקופים הקטנים מסופקים עם סט של עיניות וחלקם גם עם מכפילים.  דווקא הטלסקופים הגדולים מסופקים עם עינית אחת (בדרך כלל  עינית של 31 מ"מ קוטר, בעלת אורך מוקד של 26 מ"מ).  כך, באופן פרדוקסלי לכאורה, הטלסקופים הגדולים והאיכותיים, מגיעים עם הגדלות קטנות, שעל פי רוב אינן גדולות מפי x100  . 

סוג הטלסקופ

טלסקופים הם מכשירים שתפקידם לרכז אור ולהביאו אל עינו של הצופה או אל עדשת המצלמה. קיימים שלושה סוגים עיקריים של טלסקופים:

 

טלסקופים שוברי אור

 

 

 

 

 

 

טלקופים א-כרומטיים

הטלסקופים שוברי האור מבוססים על עיקרון שבירת האור העובר מבעד לעדשה ראשית (עדשת העצם) המצויה בקדמת הטלסקופ.  מרבית הטלסקופים למתחילים בקטרים של 50 מ"מ ו- 60 מ"מ הם שוברי אור.  אולם, בקטרים גדולים יותר הם מתייקרים באופן משמעותי.  סוג זה של טלסקופים נחשב לאיכותי ביותר מבחינת חדות התמונה שמתקבלת אך עלות הייצור שלהם גבוהה ולכן יחסית לסוגים האחרים הם יקרים.  מלבד המחיר, חסרונם הוא בצבע שמתקבל בשולי הגופים בהם צופים, כתוצאה משבירת האור בעדשה. עיוות זה קרוי – סטייה כרומטית. הדרך לתקן את הסטייה הכרומטית היא לייצר את העדשה הראשית משתי עדשות, כשהעדשה השנייה מתקנת את שבירת האור. סוג זה של טלסקופים קרוי – טלסקופים א-כרומטיים, אולם מערכת זו אינה מתקנת לחלוטין את הסטייה הכרומטית.

ככל שיחס המוקד של הטלסקופ הא-כרומטי קטן יותר (אורך מוקד קצר יותר ביחס לקוטר העדשה), הסטייה הכרומטית תבלוט. השפעת הסטייה הכרומטית תבלוט בתצפיות על כוכבי לכת וכוכבים בהירים. אם רוכשים אחד האור תקטן, אך במקביל תפחת הסטייה הכרומטית. במקרה של צפייה בכוכבי הלכת הבהירים או הירח, כאשר מדובר בטלסקופים אכרומטיים בקוטר גדול, של 100 מ"מ ויותר, אפשר לוותר מעט על כניסת אור לטובת איכות הצפייה.

שיפור נוסף במערכות א-כרומטיות הוא מערכת מופרדת אוויר. במערכת זו בין שתי העדשות יש מרווח אוויר המתנהג הסטייה הכרומטית.

טלסקופים אפו-כרומטיים

כדי לתקן באופן כמעט מושלם את הסטייה הכרומטית קיימים טלסקופים שקרויים אפוכרומטיים,  והתיקון בהם נעשה באמצעות הוספת  עדשות נוספת או שימוש בעדשות העשויות מזכוכיות מיוחדות, אך טלסקופים אלה יקרים יותר.  כיום ישנן כמה שיטות להשגת תיקון כמעט מושלם של הסטייה הכרומטית על ידי שימוש בסוגי זכוכיות אקזוטיות כאשר העדשה הראשית מורכבת משתי עדשות בלבד. טלסקופים כאלה קרויים טלסקופים סמי-אפוכרומט או ED והם מיוצרים ומשווקים על ידי חברות התמחות בתכנון המבנה האופטי שלהם, דוגמת Williap-Optics  המתמחה בייצור טלסקופים אפוכרומטיים לאסטרונומיה ולצפרות.  טלסקופים אפוכרומטיים שבהם התיקון נעשה על ידי 3 עדשות קרויים אפוכרומטיים טריפלטים. הקושי בליטוש עדשות אלה הופך אותן ליקרות ולכן הטלסקופים האפוכרומטיים יקרים יותר מהטלסקופים הא-כרומטיים. חשוב לציין, כי גם בטלסקופים הקטנים, המערכת האכרומטית קריטית לתצפית יעילה ויש לוודא שהטלסקופ הוא אכרומט.

טלסקופים שוברי אור קטנים מיועדים בעיקר למתחילים.  גם בטלסקופ בקוטר 60 מ"מ אפשר לראות היטב את מכתשי הירח וההרים על  פניו, את טבעותיו של שבתאי, ירחי וענני צדק, כוכבים כפולים וצבירים כוכבים. בתנאים אופטימליים אפשר להבחין גם בגלקסיות ובערפיליות.  יתרונם של הטלסקופים האלה, שמגיעים בדרך כלל עם אורך מוקד גדול, יחסית, הוא באזורים עירוניים מוארים.

טלסקופים מחזירי אור

 

 

 

 

 

 

סוג זה של טלסקופים הומצא לראשונה בידי אייזיק ניוטון וקרוי על שמו – טלסקופ ניוטוני. העיקרון מבוסס על החזרת האור ממראה ראשית קעורה, במקום שבירה בעדשות.  המראה ממוקמת בצד האחורי של הטלסקופ והאור מוחזר אל קדמת הטלסקופ, שם הוא מוטה הצידה בעזרת מראה משנית, קטנה, והצופה מביט מבעד לעינית שממוקמת בניצב לטלסקופ, בקדמתו.  בטלסקופ המראות נעלמת בעיית הצבע אך יש בעיות אחרות:   המראה המשנית שתפקידה להטות את האור הצידה "מפריעה" לקרני האור (היא מצויה בין פתח הטלסקופ למראה הראשית). מסיבה זו ומסיבות אחרות, איכות  הדמות המתקבלת בטלסקופים מסוג זה נופלת בחדותה מאיכות של דמות שמתקבלת בטלסקופ עדשות בקוטר דומה.  מאידך, עלות הייצור של טלסקופ מראות זולה משמעותית מטלסקופ עדשות, והקוטר הגדול של טלסקופ שאפשר לרכוש בעלות זולה, יחסית, "מפצה" על איכות התמונה בעזרת איסוף אור גדול יותר. מסיבה זו, בקטרים שבין 114 מ"מ ומעלה (בקטרים קטנים יותר ההפרעה של המראה המשנית היא קריטית ביותר)  טלסקופים אלה זולים משמעותית מטלסקופי עדשות בקוטר מקביל, וסיבה זו מהווה שיקול חשוב ברכישת הטלסקופ.

כאשר רוכשים טלסקופים מחזירי אור יש לבדוק אם המראה היא פרבולית. מראות כדוריות יוצרות בשולי שדה הראייה אפקט הקרוי – סטייה כדורית.

קולימציה

טלסקופים ניוטוניים דורשים תחזוקה שתכליתה כיול המערכת האופטית (קולימציה). ככל שיחס המוקד קטן יותר, הרגישות לקולימציה גדלה.תהליך זה פשוט ואינו מסובך ובטלסקופים בקטרים גדולים כדאי אפילו להצטייד בקולימטור הפועל על עיקרון כיול באמצעות קרן לייזר. עדיין, יש לזכור שטלסקופים ניוטוניים גדולים מעניקים חווית צפייה טובה מאוד כל זאת בתנאי ששומרים על כיול המערכת האופטית.

טלסקופים קטדיופרים

 

 

 

 

 

 

אלה טלסקופים שמשלבים מערכת של עדשות ומראות.  האור עובר מבעד לעדשה המצויה בקדמת הטלסקופ, מגיע אל מראה ראשית המצויה בצדו האחורי של המחזיר, מוחזרת שוב אל קדמת המכשיר למראה משנית ומשם מוחזרת שוב אל אחורי המכשיר, מבעד לחור שמצוי במרכז המראה הראשית אל העינית. בשיטה זו, בה האור "מטייל" הלוך ושוב בתוך הטלסקופ, נחסכים עד 75% מאורכו של הטלסקופ. כך, מתאפשרת בניית טלסקופ באורך מוקד של 2 מטר בצינור שאורכו לא עולה על 60 ס"מ או 70 ס"מ.    מסיבה זו, הקומפקטיות, הפכו הטלסקופים הקטדיופטריים לפופולריים מאוד בקרב האסטרונומים.  גודלם הקטן, יחסית, גם אפשר להתקין אותם בכנים חסכוניים ויציבים, ונוחים לשימוש מאשר הכנים שמשמשים בדרך כלל את הטלסקופים הניוטוניים ושוברי האור.  החסרון היחיד הוא בעלותם, כיוון שטלסקופים אלה מגיעים, בדרך כלל, בשילוב עם מערכת שכוללת מנוע, מחשב וכדומה.

קיימים מספר סוגים של טלסקופים קטדיופטריים:

שמידט-קסיגריין -  בהם התיקון נעשה בידי עדשה מתקנת בעלת חתך מסוים המצויה בקדמת הטלסקופ.

מקסוטוב- קסיגריין - בהם התיקון נעשה בעדשה קעורה המצויה בקדמת הטלסקופ. טלסקופים מסדרת ETX מסוג זה הם בעלי איכות אופטית חדה מאוד והן מתחרים באיכותם האופטית גם בטלסקופים שוברי האור האיכותיים ביותר.

א-פלנטיים -  טלסקופים בעלי מערכת אופטית מיוחדת שמיועדת לבל עיוותים אופטיים שאופיינים למחזירי אור או קטדיופטריים מטיפוס שמידט-קסיגריין. סוג אחד של טלסקופים הוא ריצ'י-קרטיין, שהדוגמה המפורסמת ביותר שלו מצויה בטלסקופ החלל ע"ש האבל. בטלסקופים אלה יש אלמנט אופטי בעל חתך היפרבולי. קיימת גרסה נוספת של מבנה אופטי א-פלנטי שהוא מטיפוס ACF(Advanced Coma Free) המצוי בטלסקופים מסדרות LX-ACF  של Meade שגם בהם יש אלמנט היפרבולי (המראה המשנית) שאף הוא מביא לתוצאה של דמות ללא הפרעות קומה בשולי השדה. 

בטלסקופים קטדיופטריים יש עיוות מסוים בשולי השדה הנגרם כתוצאה מכך שאלומת האור המגיעה מהעדשה המתקנת גדול יותר מקוטר המראה. התיקון נעשה על ידי ייצור מראה ראשית הגדולה בקוטרה מהעדשה המתקנת. תיקון זה נעשה רק במערכות האופטיות הקטדיופטריות מטיפוס LX של Meade בהן קוטר המראה הראשית גדול ב    "0.25 מקוטר העדשה המתקנת ובכך מאפשר דמות אחידת בהירות לכל רוחב השדה.

קולימציה

גם טלסקופים מסוג שמידט-קסיגריין דורשים קולימציה מדי פעם, כאשר התהליך פשוט מאוד ואינו מסובך.

הציוד ההקפי

 

כיום, במאה ה- 21 הפך הציוד ההיקפי לחלק בלתי נ פרד מהטלסקופ עצמו.  בימים לא רחוקים, טלסקופ מצויד במנוע היה בבחינת מותרות, וחובבי האסטרונומיה (ובכללם כותבי שורות אלה) ראו בטלסקופ בקוטר 60 מ"מ את פסגת מאווייהם.  כיום, אפשר למצוא גם טלסקופים קטנים, בקוטר 60  מ"מ, שמצוידים במחשב.

מהו המחשב (הטלסקופ הרובוטי)?

המחשב הוא התקן שמותקן בדרך כלל בכן, הוא מאפשר לכוון את הטלסקופ לכל גרם שמים באופן אוטומטי.  אפשר לשלוט על הטלסקופ הן באמצעות שלט היד המסופק עם הטלסקופ, הן באמצעות מחשב PC והן באמצעות רשת האינטרנט. בטלסקופים קטנים המחשב אינו מניע את הטלסקופ אלא רק מנחה את הצופה היכן גרם השמים המבוקש (בשיטת "קר – חם").  ברוב הטלסקופים המחשב מביא את הטלסקופ אל גרם השמים המבוקש בלחיצת כפתור. כל מה שנדרש מהצופה הוא להזין את המיקום שלו (ישראל – חיפה, ירושלים או תל-אביב), את התאריך והשעה. הטלסקופ יעשה כבר את השאר. יש טלסקופים שמותקן בהם GPS שמאפשר לדלג גם על השלב הזה, חצובה חכמה שמפצה על שגיאות פילוס וכדומה. המערכת הממוחשבת מכילה לעתים עד מאות אלפי גרמי שמים בזיכרון וביניהם לווינים מסחריים, והיא מסוגלת להינעל על לווין ולעקוב אחריו.  בדרך כלל, מערכת כזו מאפשרת גם חיבור למחשב ואז יכול הצופה לראות על מפת השמים, המופיעה על המרקע, את הנקודה המדויקת אליה מכוון הטלסקופ. כיום, מחירם של טלסקופים כאלה שווה לכל כיס ואפשר למצוא לצד סדרת ETX ו- DS הממוחשבת של Meade  גם חצובות ממוחשבות המאפשרות חיבור לטלסקופים קטנים.

על מה יש להקפיד ברכישת חצובה ממוחשבת?

ראשית היותה של חצובה ממוחשבת אינה תחליף להיותה יציבה!

חצובה ממוחשבת המושתתת על כן אלט-אזימוטלי (כן זרוע אחת ואף כן מזלג) אינה מיועדת לצילומים בני חשיפות ארוכות! אמנם, אפשר להתאים את התמונות שקיבלנו באמצעים דיגיטליים ולקן את העיוותים (לא תמיד) אך הם בדרך כלל ידרשו התאמה של הטלסקופ למערכת משוונית (הוספת Wedge) לטלסקופ עם מעמד מזלג. טלסקופים ממוחשבים עם חצובת זרוע קשה עד בלתי אפשרי להפוך לטלסקופ משווני המיועד לצילומים בני חשיפות ארוכות!

דיוק מכני – חצובות ממוחשבות נבדלות באיכותן המיכנית (דיוק עקיבה, דיוק באיכון המכשיר, האפשרות לתכנת אותן, לשלוט עליהן על ידי מחשב חיצוני וכדומה). בדרך כלל, חצובות זולות לא כוללות אפשרויות רבות.

צילום

ואם לא די בכך, חברת Meade  האמריקאית שהביאה לעולם את בשורת הרובוטיקה גם לטלסקופים הקטנים ביותר, החלה לשווק את הטלסקופים עם מצלמות "חכמות" מסדרת DSI (Deep Sky Imager): המצלמות מצלמות את גרמי השמים, ננעלות עליהן במידה שאם מנוע הטלסקופ לא כויל מספיק טוב למעקב אחר גרם השמים, המצלמה תשמור אל גרם השמים במרכז התמונה!  המצלמה תצלם תמונות רבות לפי דרישת הצופה, תסנן רק את הטובות ביניהן, תדביק אותן האחת על השניה (לקבלת יחס אות לרעש טוב יותר) והתוצאה משתווה לתמונות שהתקבלו, רק לפני עשור או שניים, בטלסקופים הגדולים ביותר.  (מצלמה זו זכתה בפרס היוקרתי של המגזין Popular Mechanics  לשנת 2004). כיום, אפשר לחבר מתאמים המאפשרים לחבר כל מצלמה הקיימת בשוק כמעט לכל טלסקופ ובכך להפוך את הטלסקופ לעדשה רבת עצמה המיועדת לצילומי אסטרונומיה, נוף וצפרות.  כיום, אפשר להשתמש במצלמות הדיגיטליות הקונבנציונליות (ניקון, קאנון וכדומה, הקרויות DSLR) שלהן שבב CCD והן יכולות לצלם גם צילומים אסטרונומיים, איכותיים ביותר, ללא שום שינוי במבנה המצלמה וללא כל צורך בהתאמה מיוחדת למעט מחבר בין המצלמה לטלסקופ. חסרונן של מצלמות אלה שהן אינן מקוררות ולכן רמת הרעש התרמי בתמונות יהיה גבוה וכן שבמרביתן קיים מסנן החוסם את תחום האדום הרחוק ואת התת-אדום. תחום זה אולי אינו חשבו לצילומי משפחה ונוף, אך הוא חשוב מאין כמוהו בצילומים אסטרונומיים. הפתרון הוא במצלמות מקוררות המיועדות לצילום אסטרונומי.

לרשות החובבים קיים מאגר גדול מאוד של מצלמות מקוררות, החל במצלמות הזולות יחסית מסדרת DSI של Meade  או של Orion וכלה במצלמות המקצועיות של חברות  כמו SBIG  או QSI. אלה מצלמות שמיועדות הן לצילום ב"מכה אחת" בצבע (כלומר, בחשיפה אחת מתקבלת תמונה צבעונית, כמו במצלמה קונבנציונלית), או מצלמות "שחור לבן", שמיועדות לצילום באמצעות מסננים, לדוגמה מסנני RGB שהחיבור ביניהם מביא לתמונת צבע, או מסננים אקזוטיים יותר המעבירים רק אורכי גל מסוימים.  מצלמות אלה מקוררות (כדי להפחית רעש תרמי) יעילותן הקוונטית גבוהה והתוצרת שהן מפיקות מקצועית לחלוטין.

חשוב לזכור

גם בצילום הנעזר במצלמות היקרות ביותר, יש חשיבות קריטית לאיכות המערכת האופטית ולא פחות חשוב – לאיכות המכנית של החצובה. כאשר בוחרים חצובה למערכת צילום יש להפקיד שהיא תוכל לשאת כפליים ממשקל הטלסקופ הראשי (כיוון שיש להוסיף מצלמה, טלסקופ מעקב ומצלמת מעקב). לכן חצובות משווניות המיועדות לצילום חייבות להיות יציבות ושתוכלנה לשאת את העומס. כמו כן, יש לוודא שבחצובה יש אפשרות לשליטה חיצונית על ידי מחשב או מצלמת מעקב.

טלסקופים בהם יש שימוש במעמד מזלג מתוכננים כך שיוכלו לשאת את הציוד העודף.

מושגים

 

Focal length

המרחק שבו מתכנסות קרני האור מהאלמנט האופטי המחזיר או השובר. נמדד בדרך כלל במילימטרים

אורך מוקד

Balance

יצירת שווי המשקל בין הטלסקופ למשקולות תוך שימוש בחצובה גרמנית בעיקר, כדי למנוע עומס מיותר על הצירים.

איזון

Finder alignment

כיוונון מכני של  הכוונת באופן כזה שהציר האופטי שלה ושל הטלסקופ יקבילו כדי שמרכז שדה הראיה שלה יראה את מה שנראה במרכז שדה הראיה של הטלסקופ. בדרך כלל על ידי ברגי כוונון.

איפוס כוונת

Polar alignment

תוך שימוש בחצובה משוונית, כיוון הציר המיועד לכך באופן שיקביל בדיוק לציר סיבוב כדור הארץ (יצביע לכיוון הצפון, כאשר הצופה מצוי בחצי הכדור הצפוני). במקרה של שימוש בחצובה אלט-אזימוטלית ממונעת, יש טכניקות איפוס שונות המשתנות בהתאם לאופי התוכנה המתקנת את מיקום הטלסקופ.

איפוס לצפון

Achromate

פירוש השם – ללא צבע. בטלסקופים שוברי אור הבנויים על עיקרון עדשה המצויה בקדמת המכשיר, נוצרים עיוותי צבע בשולי הדמות כתוצאה משבירת קרני האור במעבר בעדשה. בטלסקופים אכרומטיים משתמשים בזוג עדשות העשויות מחומרים שונים זו מזו המפחיתות את עיוות הצבע.

א-כרומט

Astrograph

טלסקופ המיועד בעיקר לצלום אסטרונומי. בדרך כלל טלסקופים בעלי אורך מוקד קצר.

אסטרוגרף

Apochromate

טלסקופים שוברי אור בעלי מבנה אופטי מיוחד המתקן את עיוותי הצבע הנגרמים שתוצאה מהשבירה של קרני האור בעדשות עד למינימום. בדרך כלל על שימוש ב-3 עדשות בקדמת המכשיר, או בשילוב אחר של עדשות.

אפוכרומט

a-Planatic

טלסקופים שבהם השדה המתקבל במישור המוקד שטוח, ללא עוותי קומה. התיקון האפלנטי הקלאסי נעשה על ידי אלמנט אחד או יותר בעלי חתך של היפרבולה. בשיטות טובות פחות בתיקון נעשה על ידי אלמנט אופטי המצוי מעט לפני מישור המוקד (ממיישר שדה), אלא שמיישרי השדה אפקטיביים בדרך כלל רק לחלק מהשדה.

א-פלנטי

Barlow

עינית מכפילה

בארלו

Dobsonian

טלסקופ ניוטוני בעל מעמד אלט-אזימוטלי מיוחד שהומצא בידי גו'ן דובסון. ייעודו – שימת דגש על המערכת האופטית תוך הפחתת עלויות ומשקל של מערכת הכינון.

דובסוני

Truss

טלסקופ דובסוני שהמערכת האופטית שבו נתונה בשני חלקים המחוברים ביניהם על ידי מערכת צינורות או תומכות המיועדת לפירוק והרכבה מהירה.

דובסוני טראס

Diagonal

מראה בצורת אליפסה הממוקמת בזווית של 90 מעלות ביחס לקרני האור המגיעות מהאלמנטים האופטיים של הטלסקופ אל עבר הצופה. הדיאגונל הופך את התמונה בציר האופקי (ימין שמאל).

דיאגונל

Magnification

הגדלה של הטלסקופ שפירושה הגדלה של זווית הראייה. ההגדלה נקבעת על ידי הגדלת הדמות המדומה המתקבלת על ידי האלמנטים הראשיים של הטלסקופ והיא אורך המוקד של הטלסקופ הראשי מחולק באורך המוקד של העינית.

הגדלה

Minimum effective magnification

ההגדלה המינימלית שעבורה דיסקת רמסדן גדולה מ-5 או 7 מ"מ.

הגדלה אפקטיבית מינימלית

Effective magnification

ההגדלה המרבית התיאורטית של טלסקופ שבה מושגת ההפרדה המרבית האפשרית. ההגדלה האפקטיבית המרבית תלויה ביחס ישר בקוטר הטלסקופ וכמובן באיכותו.

הגדלה אפקטיבית מרבית

הויגנס, עינית

Mount / tripod

מכשיר הנושא את הטלסקופ. סוג החצובה נקבע על ידי מערכת הצירים שלה – משוונית או אזימוטלית.

חצובה

Alt-Az mount

חצובה שציריה מקבילים לאופק ולאנך לו. אפשר לבצע מעקב אחר גרמי השמים באמצעות שינוי מיקום הטלסקופ באופן רציף על ידי שינוי שני הצירים.

חצובה אלט-אזימוטלית

German mount

חצובה הבנויה על עיקרון שצירי הטלסקופ מקבילים לציר סיבוב כדור הארץ ולקו המשווה (חצובה משוונית), כאשר איזון הטלסקופ נעשה על ידי משקולות

חצובה גרמנית

Computerized mount

חצובה רובוטית

חצובה ממוחשבת

Equatorial mount

חצובה הבנויה על העיקרון שצירי הטלסקופ מקבילים לציר סיבוב כדור הארץ סביב צירו ולקו המשווה. עשויה להיות חצובה גרמנית או חצובת מזלג, או חצובת פרסה. באופן תאורטי, מעקב אחר תנועת הכוכבים הנובעת מסיבוב כדור הארץ סביב צירו תתבצע במנוע אחד בלבד המסובב את ציר הטלסקופ המקביל לציר סיבוב כדור הארץ.

חצובה משוונית

Robotic mount

חצובה בעלת שני מנועים וכן קוראים אופטיים שתכליתה כיוונון הטלסקופ לנקודת ציון מסוימת באמצעות מחשב פנימי או על ידי מחשב חיצוני.

חצובה רובוטית

Pier mount

חצובה המונחת על עמוד

חצובת פיר

Diffraction rings

טבעות הנראות סביב דמות בהירה הנגרמות כתוצאה מהתאבכות קרני האור המגיעות ממקור האור.

טבעות דיפרקציה

Wedge

מתקן המשמש בעיקר עבור טלסקופים קטדיופטריים במוצבים על מעמד אזימוטלי, ההופך את המעמד למעמד משווני

טריז

Focal ratio

היחס המקבל על ידי חלוקת אורך המוקד של הטלסקופ בקוטרו. מסומן באות F

יחס מוקד

Finder

מכשיר המורכב על טלסקופ ותפקידו כינון גס של הטלסקופ. עשוי לפעול כאלמנט אופטי או ככוונת צלב מואר

כוונת

Finderscope

כוונת לכיוון גס של הטלסקופ שבנויה כטלסקופ שובר אור בעל הגדלה קטנה ושדה רחב, המצוידת בדרך כלל בצלב שלעתים אף מואר.

כוונת אופטית

Red dot finder

כוונת המבוססת על עיקרון הטלת קרן אור אדומה על זכוכית המצויה בקדמת הכוונת באופן שאלומת האור יוצרת נקודה אדומה על הזכוכית. הכיוון הגס של הטלסקופ מתבצע על ידי כיוון הכוונת באופן שהנקודה האדומה תראה על הגוף אליו רוצים לכוון.

כוונת נקודה אדומה

Resolving power

זווית הראיה הקטנה ביותר שהטלסקופ יכול להבחין בה. זווית הראיה תלויה בקוטר הטלסקופ – ככל שקוטרו גדול יותר, כן יגדל כושר ההפרדה וכן באורך הגל – ככל שאורך הגל קטן יותר יגדל כושר ההפרדה

כושר הפרדה

Focus

המרחק שבו מתכנסות קרני האור הנשברות או מוחזרות מהאלמנט האופטי

מוקד

Reflector

שם נוסף לטלסקופ ניוטוני, הבנוי על עיקרון של החזרת האור ממראה, המשמשת כאלמנט אופטי ראשי, אל מוקד משותף.

מחזיר

Field flattener

מיישר שדה

2 speed focuser

מערכת המבצעת מיקוד על ידי מתקן בעל שתי תמסורות, גסה ועדינה, למיקוד גס ועדין. בדרך כלל ביחס של 1:10 או דומה

מיקוד – שתי מהירויות

Barlow

אלמנט אופטי המכפיל בצורה גיאומטרית את אורך המוקד האפקטיבי של הטלסקופ ועל ידי כך מכפיל את ההגדלה המתקבלת בשימוש באותן עיניות.

מכפיל

Tracking motor

מנוע המורכב על ציר העליה הישרה של טלסקופ בעל חצובה משוונית גרמנית או זוג מנועים המורכב בחצובה אלט-אזימוטלית וייעודו קיזוז השפעת סיבוב כדור הארץ סביב צירו לצורך מעקב אחר גרמי השמים.

מנוע עקיבה

Light pollution filter

מסננים המיועדים לסנן את הקרינה המגיעה מהשמים בתוצאה מזיהום אור (תאורה, אדי מים וכדומה).

מסנן אורות עיר

Filters

אלמנטים אופטיים שתפקידם לסנן חלק מסוים מהקרינה.

מסננים

Mount

שם כולל לחצובה

מעמד

Fork mount

סוג של מעמד שבו הטלסקופ אחוז משני צדיו על ידי מתקן דמוי האות "ח" שחלקה התחתון מסתובב על ציר אחד ונקודות החיבור מהוות את הציר השני. מיועד בדרך כלל לטלסקופים קטדיופטריים.

מעמד מזלג

Poncet mount

מעמד מיוחד המוב מתחת לטלסקופ דובסוני ומקנה לו אפשרות של מעקב אחרי גרמי שמים, בדרך עלל לזמן קצר.

מעמד פונסה

Focal reducer

מערכת אופטית שתפקידה להקטין את אורך המוקד של הטלסקופ בצורה גיאומטרית כדי להגדיל את שדה הראיה המתקבל. מיועד בעיקר לצילום.

מפחית אורך מוקד

Maksutov

בוג של טלסקופ מחזיר או שבנוסף למראה הראשית יש עדשה מתקנת קדמית בעלת חתך קעור המחזירה את האור לכיוון המראה הראשית.

מקסוטוב

Maksutov-Newtonian

סוג של טלסקופים קטדיופטריים שבהם האלמנט הראשי הוא מראה, התיקון הוא על ידי עדשה קדמית מתקנת קעורה עך האור מוחזר אל צידי הטלסקופ בדומה לטלסקופים ניוטוניים כדי לקבל אורכי מוקד קצרים, בדרך כלל לצורך צילום. טלסופים אלה מצטיינים בשדה שטוח.

מקסוטוב ניוטוני

Maksutov-Cassegrain

טלסקופ קטדיוםפטרי העשוי ממראה ראשית ועדשה קדמית מתקנת בצורה של עדשה קעורה. החזרת האור אל מאחורי המראה הראשית מתבצע על ידי מראה משנית שהיא מהווה למעשה חלק מהצד האחורי של העדשה המתקנת. אלה בדרך כלל טלסקופים בעלי אורך מוקד ארוך במיוחד ואיכות אופטית טובה מאוד.

מקסוטוב-קסיגריין

Spherical mirror

מראה בעלת חתך כדורי. נדרשת בדרך כלל בטלסקופים קטדיופטריים, שם נעשה התיקון על ידי הוספת עדשה מתקנת בקדמת המכשיר. עדשות כדוריות עשויות להימצא גם בטלסקופים ניוטוניים פשוטים ואלה יסבלו מסטייה כדורית.

מראה כדורית

Secondary mirror

מראה שתפקידה הסטת האור המגיע מהמראה הראשית אל העינית או לעבר אלמנט אופטי נוסף.

מראה משנית

Spherical mirror

מראה כדורית

מראה ספרית

Parabolic mirror

מראה ראשית בעלת חתך של פרבולה למניעת עיוות כדורי (ספרי). אלה נחשבים לאיכותיים בין הניוטוניים ביחס לאלה שבהם מראה כדורית.

מראה פרבולית

Primary mirror

האלמנט האופטי הראשי בטלסקופ ניוטוני מחזיר אור. המראה היא בעלת חתך של פרבולה, המצופה בציפוי מחזיר אור בקדמתה, בצד המלוטש. מראות איכותיות מלוטשות בצורה של פרבולה כדי להפחית עיוויתים כדוריים.

מראה ראשית

Weight

מיועדות לאזן את משקל הטלסקופ בחצובה גרמנית וכן בחצובות מזלג, לאזן את משקל הטלסקופ כנגד אביזרים המחוברים אליו.

משקולות

Camera adapter

מתאם המיועד חיבור של מצלמה לטלסקופ. סוג המתאם משתנה בהתאם לסוג המצלמה וסוג הטלסקופ.

מתאם למצלמה

Focuser

מכשיר שבו ממוקמת העינית המאפשר בשיטות שונות את שינוי מיקום העינית כדי לקבל מיקוד חד, הן על ידי הזזת העינית פנימה והחוצה והן על ידי הזזת האלמנט האופטי הראשי.

מתקן מיקוד

Newtonian

על שמו של אייזיק ניוטון. טלסקופ הבנוי על עיקרון החזרת האור ממראה המשמשת כאלמנט האופטי הראשי למוקד משותף. האור המגיע מהמראה הממוקמת בצד האחורי של הטלסקופ מוסט לצד על ידי מראה לכיוון הצופה.

ניוטוני

Super Plossl

עינית הבנויה מערכת של שני צמדי עדשות. בדרך כלל בנות שדה ראיה של 52 מעלות.

סופר פלוסל

Semi-apo

טלסקופים שבהם מבנה העדשה הראשית הוא כזה המצמצם כמעט למינימום את עיוות האור הנוצר כתוצאה משבירת קרני האור במעבר בעדשה. בדרך כלל על ידי שימוש בזוג עדשות העשויות מזכוכית מיוחדת (ED)

סמי-אפו

Correcting lens

עדשה המצויה בדרך כלל בקדמת טלסקופ מחזיר אור או בצדו הפנימי של טלסקופ שובר אור  ותפקידה לתקן עיוותים הנגרמים על ידי האלמנטים האופטיים הראשיים.

עדשה מתקנת

Eyepiece / Ocular

אלמנט אופטי המגדיל את הדמות המדומה המתקבלת על ידי האלמנטים האופטיים הראשיים, והקרובה ביותר לעין הצופה. עינית עשויה להיות בנויה ממספר אלמנטים. אורך המוקד של העינית ושדה הראיה שלה קובעים את הגדלת הטלסקופ בעל אורך מוקד נתון.

עינית

Illuminated reticle eyepiece

עינית שבה מצוי צלב המואר בדרך כלל על ידי לד אדום שתפקידה כוונון הטלסקופ באופן מדויק לכוכב או לנקודה מסוימת במרחב. משמשת לאיפוס לצפון או למעקב אחר עצמים.

עינית עם צלב מואר

Cheshire eyepiece

סוג של קולימטור

עינית צ'שייר

Ultra wide eyepiece

עינית הבנויה ממערכת של עדשות המקנות שדה של כ-100 מעלות

עינית שדה אוטלרה-רחב

Super wide eyepiece

עינית הבנויה ממערכת של עדשות המקנות שדה של כ-80 מעלות

עינית שדה סופר רחב

Wide field eyepiece

עינית הבנויה ממערכת של עדשות המקנות שדה של 65 או 70 מעלות

עינית שדה רחב

Focus

מוקד

פוקוס

Focuser

שם אחר למתקן מיקוד (פוקוס)

פוקוסר

Erecting prism

בשוברי אור או טלסקופים קטדיופטריים המיועדים לתצפיות קרקעיות. הפריזמה מצויה לפני העינית ותפקידה ליישר את התמונה.

פריזמה מיישרת

Collimator

 מכשיר המיועד לבצע קולימציה של מערכת אופטית.

קולימטור

Laser Collimator

קולימטור

קולימטור לייזר

Colimation

איפוס האלמנטים האופטיים בטלסקופ באופן שמרכזי הצירים האופטיים שלהם  יתלכדו בדיוק על ציר אופטי אחד. קולימציה חיונית בעיקר בטלסקופים מחזירי אור.

קולימציה

Coma

עיוות הנגרם במערכת אופטית שבה קרני האור אינן מתכנסות למוקד אחד אלא למוקד ראשי שממנו הן מתפזרות לכיוון שולי השדה. עיוות הקומה גדל ככל שהדמות נוצרת קרוב לשולי השדה.

קומה

Catadiopetric

טלסקופים הבנויים מעיקרון של מראה ראשית, בדרך כלל בעלת חתך כדורי ויחס מוקד קצר ביותר, כאשר התיקון של העיוות הכדורי והארכת אורך המוקד נקבע על ידי עדשה בעלת חתך מסוים המצויה בקדמת הטלסקופ. סוג הטלסקופ הקדיופטרי נקבע לפי סוג העדשה המתקנת – שמידט, מקסוטוב וכדומה.

קטדיופטרי

קלנר, עינית

Crayford

מתקן מיקוד המבוסס על ידי הזזת בית העינית על ידי החלקה.

קרייפורד

רמסדן, עינית

Refractor

שם נוסף לטלסקופ שובר אור.

רפקרטור

Actual field of view

שדה ראיה במעלות הנראה מבעד לעינית המחוברת לטלסקופ. שדה הראיה האמיתי תלוי בשדה הראיה הנראה של העינית ובהגדלה המתקבלת תוך שימוש בעינית. שדה הראיה עבור עינית בעלת שדה ראיה נראה הוא שדה הראיה נראה מחולק בהגדלה המתקבלת באותה עינית

שדה ראיה אמיתי

Apparent field of view

שדה הראייה המתקבל על ידי העינית בלבד, הנקבע רק על פי המבנה האופטי שלה. טווחים הם בין 35 ל-100 מעלות.

שדה ראיה נראה

Wide field

עיניות הבנויות ממספר אלמנטים, 6 או יותר, היוצרות שדה ראיה של 60 עד 70 מעלות.

שדה רחב

Refractor

טלסקופ המבוסס על שבירת האור על ידי עדשה ראשית (או מספר עדשות) למוקד משותף.

שובר-אור

Schmidt-Newtonian

טלסקופ קטדיופטרי שבו מראה ראשית ועדשה בעלת חתך מיוחד המצויה בקדמת המכשיר. מראה אלכסונית המצויה בין העדשה המתקנת למראה הראשית מטה את קרני האור לצד הטלסקופ לכיוון העינית.

שמידט-ניוטוני

Scmidt-Cassegrain

טלסקופ קטדיופטרי שבו המראה הראשית היא בעלת חתך כדורי והתיקון הוא באמצעות עדשה מתקנת בעלת חתך אופייני מיוחד המצויה בקדמת הטלסקופ. האור מוחזר אל אחורי הטלסקופ על ידי מראה שלישית, קמורה, המצויה בין העדשה המתקנת למראה, המאריכה את אורך המוקד.

שמידט-קסיגריין

Come correction / Coma corrector

מערכת אופטית שתפקידה לתקן עיוות קומה. בדרך כלל על ידי אלמנט א-פלנטי היפרבולי או מערכת עדשות הממוקמות לפני מישור המוקד.

תיקון קומה

Tripod

חצובה המונחת על תלת רגל

תלת רגל